תלמוד ירושלמי - מסכת בבא בתרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


מסכת בבא בתרא פרק ט

דף כו,ב פרק ט הלכה א משנה  מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו והבנות ייזונו נכסים ממועטין הבנות ייזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

דף כו,ב פרק ט הלכה א גמרא  כיני מתני' הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים.  ר' ירמיה בשם רב והוא שיהא שם לאילו מזונות שנים עשר חדש.  שמואל אמר זו דברי רבן גמליאל בר רבי אבל דברי חכמים עד שיבגרו או עד שינשאו.  ואית בה לקולא ואית בה לחומרא פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר.  בעון קומי ר' חייה בר ווה איך שמעתנה מר' יוחנן אמר לון אנא לא שמעית מיניה הדא מילתא אלא מה דנתן בר הושעיה בעא קמי ר' יוחנן היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ונתמעטו נכסין א"ל הואיל והתחילו בהיתר התחילו.

דף כז,א פרק ט הלכה א גמרא  ר' חנינה ור' מנא חד אמר והוא שיהא בסוף מזון שנים עשר חדש וחרנה אמר אפילו מתחילה לא היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש והותירו יש שם מזון לאילו ולאילו שנים עשר חדש.  א"ר אמי בבלייא נישמעינה מהדא אם עמדו יתומין ומכרו שלהן מכרו כל שכן אם הותירו יחלוקו.  היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ואלמנה לזון מהו שיאמרו בנים לבנות כלום אין לכם אלא מזון שנים עשר חדש.  א"ר אבדומי נישמעינה מהדא אם אמרו היתומים הרי אנו מעלין ניכסי אבינו יותר דינר אין שומעין להן.  רב חסדא בעי היה שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש ואלמנה לזון מהו שיאמרו בנים לבנות אין לכם אלא מזון שנים עשר חדש.  ודא דתימר והוא שיהא שם לאילו ולאילו מזון שנים עשר חדש חוץ מכתובת אשה חוץ ממזונות אלמנה חוץ מפרנסת בנות חוץ ממלוה בשטר חוץ ממלו' בעדים חוץ מקבורת'.  אלמנה ובנות שתים שוות אלמנה ובנים שניהן שוין אין אלמנה דוחה לבנות ולא בנות דוחות לאלמנה.  פעמים שהאלמנה דוחה לבנות על ידי בנים כשם שהאלמנ' דוחה לבנות על ידי בנים כך תדחה אלמנה לבנים.  אמר ראויה היא לתבוע ולאבד מזונותי' כהדא ארמלתיה דר' שובתי

דף כז,ב פרק ט הלכה א גמרא  הות מבזבזה בניכסי' אתון בנוי קרבון לרבי לעזר אמר לון ומה ניעבידן לכון ואינון עמא שטייא.  מי נחתון אמרון אמרו לכתובה מה נעביד אמר לון איתחמון זבנון מן ניכסי ואתייא ותבעת פרנא ולית לה מזונין.  בתר יומין אתת וקריבת לרבי לעזר אמרה ליה יבא עלי אם אמרתי להן דבר ומה ניעביד ומכת פירושין נגעו בה.  רב חננאל בשם רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שני דברים אמר חנן והלכה כמותו.  שבעה דברים אמר אדמון ואין הלכה כמותו.  ר' בא בר זבדא בשם ר' יצחק בן חקולה כל מקום ששנינו אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כאדמון שמואל אמר זכין לעוברין רבי לעזר אמר אין זכין לעוברין.  מתני' פליגא על רבי לעזר גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר החזירו ואחר כך מת הבן או שהפילה אשתו המחזיק באחרונה זכה.  בראשונה זכה אי לא פתר לה משום ייאוש ואפי' כשמואל לית הוא פליגא.  או אפילו באחרונה לא יזכה עוד הוא משום יאוש:

דף כז,ב פרק ט הלכה ב משנה  הניח בנים ובנות וטומטום בזמן שהנכסים מרובין הזכרים דוחין אותו אצל הנקביות נכנסים מועטין הנקיבות דוחות אותו אצל הזכרים האומר אם ילדה אשתי זכר יטל מנה ילדה זכר נוטל מנה ואם נקיבה מאתים ילדה נקיבה נוטלת מאתים אם זכר מנה ואם נקיבה מאתים וילדה זכר ונקיבה הזכר נוטל מנה והנקיבה מאתים ילדה טומטום אינו נוטל ואם אמר כל מה שתלד אשתי יטול הרי זה יטול ואם אין שם יורש אלא הוא יורש את הכל:

דף כז,ב פרק ט הלכה ב גמרא  תני האומר המבשריני אם ילדה אשתי זכר יטול מאתים ילדה זכר נוטל מאתים.  אם נקיבה מנה ילדה נקיבה נוטל מנה.  זכר ונקיבה אין לו אלא מנה.  א"ר מנא ביטלה צרת נקיבה שמחת זכר:

דף כז,ב פרק ט הלכה ג משנה  הניח בנים גדולים וקטני' השביחו גדולים את

דף כח,א פרק ט הלכה ג משנה  הנכסים השביחו לאמצע ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת השביחה לעצמה:

דף כח,א פרק ט הלכה ג גמרא  אמר רבי לא אם אמרו בבית דין.  דבי ר' ינאי אמרי אפילו עירניה רב אמר אפילו סל אפילו קורדום.  תני רבי חייה אפילו מחט אפילו מוקף צמיד פתיל.  א"ר חנינה המשיא את בנו בבית זכה בבית.  תני רב הושעיה בבית ולא במטלטלין.  רבי לא חילק את הטריקלין בינו לבין בנו.  ר' חגיי בעא רבי יוסי היתה חופתו בקיטון ועשה לו הסב בטריקלין מהו אמר ליה לית חמי ליה מפקה.  ר' יהושע בן לוי אמר חולקין לקטנים מפני גדולים.  אלא עמדו קטנים ומצאו דבר יתר ומיחו.  ר' אבהו אמר נשבעין להן.  א"ר מנא כל המוציא מחבירו עליו הראייה חוץ מזו.  ר' חייה רובה אמר סתם אחין שותפין עד שלשה דורות א"ר בר בון אף רב המנונא הורי כן.  א"ר אימי בן שנראה חלוק בחיי אביו מה שסיגל סיגל לעצמו כהדא חד בר נש איתעביד ספר בעא אחוי מיפלג עימיה אתא עובדא קומי ר' אמי אמר כך אנו אומרים אדם שמצא מציאה אחיו חולקין עמו.  חד בר נש נפק לשליחותא בעא אחוי מיפלוג עימיה אתא עובדא קומי ר' אמי אמר כך אנו אומרים אדם שיצא לליסטייא אחיו חולקין עמו.  ר' הוריינא אחוי דר' שמואל בר סוסרטיי בעא אחוי מיפלוג עימיה אמר לו אלכסנדרי אחוי ידע את דשבק אבונן אלפים:  וכן האשה וכו'.  א"ר לא אמרה בבית דין:

דף כח,ב פרק ט הלכה ד משנה  האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב חזרה השושבינות חזרה לאמצע שהשושבינות נגבית בבית דין אבל שילח לו חבירו כדי יין וכדי שמן אינן ניגבין מפני שהוא גמילת חסדים:

דף כח,ב פרק ט הלכה ד גמרא  תני האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות המלך בזמן שבאין מכל האריס נוטלין מכח האריס מכח בעל הבית נוטלין מכח בעל הבית כהדא דרב נחמן בר שמואל בר נחמן נתפש לבולי אתא עובדא קומי ר' אמי אמר אין אית בניכסוי דנחמן שנתפש לו ינתן לו מנכסיו ואם לאו ינתן לו מן האמצע.  חלה ונתרפא נתרפא מן האמצע.  תני רשב"ג אומר כל מכה שיש לה קיצה מתרפא מכתובתה שאין לה קיצה מתרפא מן הנכסים.  כהדא קריבתיה דר' שמעון בר ווא הוות חששה עיינה אתת גבי ר' יוחנן אמר לה קציץ הוא אהין אסייך אין קציץ מן פרניך.  אין לא קציץ בעליך יהיב ליך.  ולא כן תנינן אל תעשה עצמך כערכי הדיינין ומדר' חגיי בשם ר' יהושע בן לוי אסור לגלות ליחיד דינו.  אמר ידע הוה רבי יוחנן דהוא איתא כשירה בגין כן גלי לה.  בעלה בעי הן דקצץ והיא בעייה הן דלא קצץ למאן שמעין לא לבעלה.  אמר ר' מתנייה הדא דתימר בהוא דלית דיניה עימיה ברם בהוא דאית דיניה עימיה א"ל מילתא:

דף כח,ב פרק ט הלכה ה משנה  השולח סבלונות לבית חמיו שילח שם מאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר אינן ניגבין לא אכל שם סעודת חתן הרי אילו נגבין שילח סבלונות מרובין כדי שיבואו עמה לבית בעלה הרי אילו נגבין סבלונית מועטין כדי שתשתמש בהן והיא בבית אביה אינן נגבין:

דף כח,ב פרק ט הלכה ה גמרא  חד בר נש שילח לארוסתו סבלונות מרובין אמרו ליה קריבוי לא תטעום תמן כלום.  אזל ולא שמע לון וכל ונפל ביתא וזכון בכולא.  חד בר נש שילח לארוסתו עשרים וארבע

דף כט,א פרק ט הלכה ה גמרא  קריות מיני חרת בין פסח לעצרת ולא איתקשי לרבנן אלא מנן אייתי זרע דכיתן וזיתין.  ר' פרידא אוקר לרבי יהודה נשייא תרין פוגלין בין ריש שתא לצומא והוה פקי שמיטתא והוה אית בון טעונא דגמלא.  אמר ליה רבי לית אינון אסירין לאו ספחין אינון.  אמר ליה בפקי שמיטתא איזדרעין.  באותה שעה התיר ר' ליקח ירק מוצאי שביעית מיד:

דף כט,א פרק ט הלכה ו משנה  שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחים שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת לא כתב בה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע הייתי והן אומרין בריא היה צריך להביא ראייה ששכיב מרע היה דברי ר"מ וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראייה:

דף כט,א פרק ט הלכה ו גמרא  רב ירמיה בשם רב שייר מטלטלין לא עשה כלום אלא הניח לו מעות ולקח קרקע כמי ששייר לו קרקע.  ודא דתימר לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה באותו שלא הבריא אבל אם הבריא הדא היא דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן והוא שמת מאותו החולי.  מסוכן שחילק נכסיו בין בחול בין בשבת מה שעשה עשוי ואם היה בריא עד שיכתוב בכסף בשטר ובחזקה.  א"ר יוחנן ניטמא בספק בקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים מחלוקת רבי מאיר וחכמים.  בא לישאל בימות החמה נשאלין לו בימות החמה בימות הגשמים נשאלין לו בימות הגשמים אמר רבי יוחנן ובלבד ימים הסמוכי'

דף כט,ב פרק ט הלכה ו גמרא  לגשמים.  ר' ינאי בשם ר' יד השטרות לתחתונ' א"ל ר' יוחנן ולא מתניתא היא לא כתב לה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע וכו'.  והוה ר' יניי מקלס ליה השלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך וגו'.  חד טלי זבין ניכסוי אתא עובדא קומי ר' חייה בר יוסף ור' יוחנן.  ר' חייה בר יוסף אמר חזקה על בן דעת חתמו רבי יוחנן אמר מכיון שקיבל עליו לעקור נכסין ממשפחה עליו להביא הראייה אומר רבי יוחנן יד השטרות לעליונה.  רבי יסא בעא קומי ר' יוחנן מה בר' דרבי אמר יד בעל השטר לתחתונה.  אמר ליה דברי הכל היא יד השטרות לעליונה.  והיך אתון אמרין אתא עובדא קומי ר' חייה בר יוסף ואמר חזקה על בן דעת חתמו ואתא מרת מכיון שקיבל עליו לעקור נכסים ממשפחה למשפחה עליו להביא ראייה.  אמר ליה אנא לא אמרית הדא מילתא.  אמר רבי זירא קומי רבי יסא אפילו בעי ר' יוחנן מיכפור.  ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי יד בעל השטר לתחתונה.  א"ל רבי יוחנן ולאו מתני' היא אלא חכמים שהם כרבי.  רב ירמיה בשם רב הלכה כר"מ.  שמואל אמר חילופין היא מתניתא מהו חילופין היא מתניתא חברייא רברבייא אמרי עדים חברייא זעירייא אמרי אין עדים כלום פליגי אלא על העדים.  אמר רבי אחא כיון שאמרתי לכם לכתוב שכיב מרע ולא כתבתם שקרים אתם:

דף כט,ב פרק ט הלכה ז משנה  המחלק נכסיו על פיו רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה אמרו לו מעש' באימן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תינתן כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דבריה אמר להן בני רוכל תיקברן אימן:

דף כט,ב פרק ט הלכה ז גמרא  עד כדון בשהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד היו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר א"ר בון נישמעינה מהדא אמר להן ר' אליעזר מעשה במרוני שהיה בירושלים והיו לו מטלטלין הרבה ומבקש לחלקן אמרו לו אין לך תקנה אלא אם כן קנית קרקע.  מה עשה הלך וקנה סלע אחד סמוך לירושלים.  אמר חצייה צפוני אני נותן לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות של יין.  מחצייה דרומי אני נותן לפלוני עם מאה חביות של שמן.  ובא מעשה לפני חכמים

דף ל,א פרק ט הלכה ז גמרא  וקיימו את דבריו.  א"ר חנניה קומי רבי מנא ולא שכיב מרע הוא לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב וכא אפי' בדברים לפי שבכל מקום אין אדם מזכה עד שיהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד וכא אפי' קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר.  א"ל ולא רבי אליעזר היא.  שנייא היא שכיב מרע דרבי ליעזר כבריא דרבנן.  אמר ליה שכיב מרע דר' אליעזר כבריא דרבנן.  תמן תנינן רבי עקיבה אומר קרקע כל שהוא א"ר מתנייה תיפתר מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו.  א"ר יוסי בי רבי בון עילא היה רוצה לקללן שהן זורעין כורכמין בכרם:

דף ל,א פרק ט הלכה ח משנה  וחכמים אומרים בשבת דבריו קיימין מפני שאינו יכול לכתוב אבל לא בחול רבי יהושע אומר בשבת אמרו קל וחומר בחול כיוצא בו זכין לקטן ואין זכין לגדול ר' יהושע אומר לקטן אמרו קל וחומר לגדול:

דף ל,א פרק ט הלכה ח גמרא  אית תניי תני ומחליף רבי יהושע בן לוי אמר כיני מתניתא אם בשבת אמרו קל וחומר בחול.  אית תניי תני ומחליף ר' יהושע בן לוי אמר כיני מתניתא אם בקטן אמרו קל וחומר בגדול:

דף ל,א פרק ט הלכה ט משנה  נפל הבית עליו על אביו או עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב ובעלי החוב אומרים האב מת ראשון ואחר כך מת הבן בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרין הנכסים בחזקתן נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה ראשון ואח"כ מת הבעל ויורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה ב"ש אומרים יחלוקו וב"ה אומרים הנכסין בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסין הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב נפל הבית עליו ועל אמו אילו ואילו מודין שיחלוקו אמר ר' עקיבה

דף ל,ב פרק ט הלכה ט משנה  מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין:

דף ל,ב פרק ט הלכה ט גמרא  אמר ר' שמואל בר רב יצחק זאת אומרת שבן עזאי חבר ותלמיד לרבי עקיבה:


תלמוד ירושלמי - מסכת בבא בתרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י