משנה תורה - ספר המדע - הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


הלכות תלמוד תורה פרק ב

א  מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה, ובכל פלך ופלך.  וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן--מחרימין את אנשי העיר, עד שמושיבין מלמד תינוקות; ואם לא הושיבו, מחריבין את העיר:  שאין העולם מתקיים, אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.

ב  מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע, לפי כוח הבן ובניין גופו; ופחות מבן שש, אין מכניסין אותו.  ומכה אותן המלמד, להטיל עליהן אימה.  ואינו מכה אותן מכת אויב, מוסר אכזרי; לפיכך לא יכה אותן בשוטים ולא במקלות, אלא ברצועה קטנה.

ג  ויושב ומלמדן כל היום כולו, ומקצת מן הלילה--כדי לחנכן ללמוד ביום, ובלילה.  ולא ייבטלו התינוקות כלל, חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים בסוף היום, ובימים טובים; אבל בשבת, אין קורין לכתחילה, אבל שונין לראשון.  ואין מבטלין התינוקות, ואפילו לבניין בית המקדש.

ד  [ג] מלמד תינוקות שהוא מניח את התינוקות ויוצא, או שהוא עושה מלאכה אחרת עימהן, או שהוא מתרשל בתלמודן--הרי הוא בכלל "ארור, עושה מלאכת ה'--רמייה" (ירמיהו מח,י).  לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה, מהיר לקרות ולדקדק.  [ד] ומי שאין לו אישה--לא ילמד תינוקות, מפני אימותיהן שהן באין אצל בניהן; וכן האישה--לא תלמד תינוקות, מפני אבותיהן שהן באין אצל הבנים.

ה  עשרים וחמישה תינוקות, למדים אצל מלמד אחד.  היו יתר על חמישה ועשרים--עד ארבעים, מושיבין עימו אחר לסייעו בלימודן; היו יתר על ארבעים, מעמידין להם שני מלמדי תינוקות.

ו  מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו, בין במקרא בין בדקדוק.  במה דברים אמורים, בשהיו שניהן בעיר אחת, ולא היה הנהר מפסיק ביניהן; אבל מעיר לעיר, או מצד נהר לצידו אפילו באותה העיר--אין מוליכין את הקטן, אלא אם כן היה בניין בריא על גבי הנהר, בניין שאינו ראוי ליפול במהרה.

ז  אחד מבני מבוי שביקש להיעשות מלמד, אפילו אחד מבני החצר--אין יכולין שכניו למחות בידו.  וכן מלמד תינוקות שבא חברו ופתח בית ללמד תינוקות בצידו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו, או כדי שיבואו מתינוקות של זה אצל זה--אינו יכול למחות בידו, שנאמר "ה' חפץ, למען צדקו; יגדיל תורה, ויאדיר" (ישעיהו מב,כא).


משנה תורה - ספר המדע - הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


יש לך שאלה או הערה?