משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הלכות קידוש החודש פרק ח

א  חודשה של לבנה, תשעה ועשרים יום ומחצה וחלקים כמו שביארנו.  ואי אפשר לומר שראש החודש יהיה במקצת היום, עד שיהיה מקצת היום מחודש שעבר ומקצתו מהבא:  שנאמר "עד חודש ימים" (במדבר יא,כ)--מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחודש, ואין אתה מחשב שעות.

ב  לפיכך עושין חודשי הלבנה, מהם חודש חסר תשעה ועשרים יום בלבד, ואף על פי שחודשה של לבנה יתר על זה בשעות, וחודש מלא משלושים יום, ואף על פי שחודשה של לבנה פחות מזה בשעות--כדי שלא לחשב בחודש שעות, אלא ימים שלמים.

ג  אילו היה חודשה של לבנה תשעה ועשרים ומחצה בלבד, היו כל השנים חודש מלא וחודש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלוש מאות ארבעה וחמישים יום, שישה חודשים חסרים ושישה מלאים; אבל מפני החלקים שיש בכל חודש וחודש יותר על חצי היום, יתקבץ מהן שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חודשים חסרים יותר על המלאים, ובמקצת השנים חודשים מלאים יותר על החסרים.

ד  יום שלושים, לעולם עושין אותו ראש חודש בחשבון זה:  אם היה החודש שעבר חסר, יהיה יום שלושים ראש החודש הבא.  ואם היה החודש שעבר מלא, יהיה יום שלושים ראש חודש, הואיל ומקצתו ראש חודש, ויהיה תשלום החודש המלא שעבר; ויהיה יום אחד ושלושים ראש החודש הבא, וממנו הוא המניין, והוא יום הקביעה.  ולפיכך עושין ראשי חודשים בחשבון זה, חודש אחד יום אחד בלבד, וחודש אחד שני ימים.

ה  סדר החודשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה, כך הוא:  תשרי, לעולם מלא; וחודש טבת, לעולם חסר; ומטבת ואילך, אחד מלא ואחד חסר על הסדר.  כיצד--טבת חסר, שבט מלא, אדר חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיוון מלא, תמוז חסר, אב מלא, אלול חסר.  ובשנה המעוברת, אדר ראשון מלא, ואדר שני חסר.

ו  נשארו שני החודשים, שהן מרחשוון וכסליו--פעמים יהיו שניהם מלאים, ופעמים יהיו שניהם חסרים, ופעמים יהיה מרחשוון חסר וכסליו מלא.  ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו מלאים, היא שנקראו חודשיה שלמים; ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו חסרים, נקראו חודשיה חסרין; ושנה שיהיה בה מרחשוון חסר וכסליו מלא, נקראו חודשיה כסדרן.

ז  דרך ידיעת השנה אם חודשיה שלמים, או חסרין, או כסדרן לפי חשבון זה--כך הוא:  תדע תחילה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סידור חודשיה, כמו שביארנו בפרק שביעי; ותדע יום שייקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשוב מניין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו.  אם תמצא ביניהן שני ימים, יהיו חודשי השנה חסרין; ואם תמצא ביניהם שלושה ימים, יהיו כסדרן; ואם תמצא ביניהם ארבעה, יהיו שלמים.

ח  במה דברים אמורים, בשהייתה השנה שתרצה לידע סידור חודשיה פשוטה.  אבל אם הייתה מעוברת--אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים, יהיו חודשי אותה השנה המעוברת חסרים; ואם תמצא ביניהם חמישה ימים, יהיו כסדרן; ואם תמצא ביניהם שישה, יהיו שלמים.

ט  כיצד:  הרי שרצינו לידע סידור חודשי שנה זו, והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה, וראש השנה שלאחריה בשני בשבת; נמצא ביניהן שלושה ימים, ידענו ששנה זו חודשיה כסדרן.  ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי, היו חודשי שנה זו שלמים; ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת, ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת, היו חודשי שנה זו חסרין.  ועל דרך זו תחשוב לשנה המעוברת, כמו שביארנו.

י  יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חודשי השנה, והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחייות שביארנו דרכם; ואלו הן:  כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי, תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה, בין פשוטה, בין מעוברת; ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני, לא תהיה כסדרן לעולם, בין בפשוטה, בין במעוברת; ואם יהיה ראש השנה בחמישי--אם פשוטה היא, אי אפשר שיהיו חודשיה חסרים לפי חשבון זה, ואם מעוברת היא, אי אפשר שיהיו חודשיה כסדרן לפי חשבון זה.


משנה תורה - ספר זמנים - הלכות קידוש החודש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


יש לך שאלה או הערה?