משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה


הלכות תענייות פרק ג

א  הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחילת ימות הגשמים--אם הגיע שבעה עשר במרחשוון, ולא ירדו גשמים, מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענות, שני וחמישי ושני; וכל התלמידים, ראויין לכך.

ב  הגיע ראש חודש כסליו, ולא ירדו גשמים--בית דין גוזרין שלוש תענייות על הציבור, שני וחמישי ושני; ומותרין בהן לאכול ולשתות, בלילה.  ואנשי משמר אין מתענין עימהן, מפני שהן עוסקין בעבודה; וכל העם נכנסים לבתי כנסייות, ומתפללין וזועקין ומתחננין, כדרך שעושין בכל התענייות.

ג  עברו אלו ולא נענו--בית דין גוזרין שלוש תענייות אחרות על הציבור, חמישי ושני וחמישי; ובשלוש אלו אוכלין ושותין מבעוד יום, כמו שעושין בצום כיפור.  ואנשי משמר מתענין מקצת היום, ולא משלימין; ואנשי בית אב, והם העוסקין בעבודה באותו היום, לא יהיו מתענים כל עיקר.  וכל תענית שאוכלין בה מבעוד יום--אם אכל ופסק, וגמר שלא לאכול--אינו חוזר ואוכל, אף על פי שיש שהות ביום.

ד  בשלוש תענייות אלו, כל העם אסורין בעשיית מלאכה, ביום; ומותרין, בלילה.  ואסורין ברחיצת כל הגוף בחמין, אבל פניו ידיו ורגליו מותר; לפיכך נועלין את המרחצאות.  ואסורין בסיכה; ואם להעביר את הזוהמה, מותר.  ואסורין בתשמיש המיטה.  ובנעילת הסנדל, בעיר; אבל בדרך, מותר לנעול.  ומתפללין בבתי כנסייות, וזועקין ומתחננין כשאר התענייות.

ה  עברו אלו ולא נענו--בית דין גוזרין שבע תענייות אחרות על הציבור, שני וחמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני.  ובאלו השבע בלבד, עוברות ומניקות מתענות, אבל בשאר התענייות, אין עוברות ומניקות מתענות; ואף על פי שאינן מתענות, אין מענגין עצמן בפינוקין, אלא אוכלות ושותות כדי קיום הוולד.

ו  ובשבע תענייות אלו, אנשי משמר מתענין ומשלימין; ואנשי בית אב מתענין מקצת היום, ולא משלימין.  וכל דבר שהוא אסור בשלוש אמצעייות, אסור באלו השבע האחרונות.

ז  ויתרות אלו, שבהן בלבד מתריעין ומתפללין, ברחוב העיר; ומורידין זקן להוכיח לעם, כדי שישובו מדרכם.  ומוסיפין שש ברכות בתפילת שחרית, ובתפילת מנחה--ונמצאו מתפללין ארבע ועשרים ברכות.  ונועלין את החנייות, ובשני מטין לעת ערב ופותחין את החנייות; אבל בחמישי, פותחין כל היום, מפני כבוד השבת:  ואם יש לחנות שני פתחים, פותח אחת ונועל אחת; ואם יש לחנות איצטבה לפניה--פותח כדרכו בחמישי, ואינו חושש.

ח  עברו אלו ולא נענו--ממעטין במשא ומתן, ובבניין של שמחה כגון ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה כגון מיני הדס ואהלים.  וממעטין באירוסין ונישואין, אלא אם כן לא קיים מצות פרייה ורבייה; וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון.  וממעטין בשאילת שלום בין אדם לחברו; ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום, כנזופין וכמנודין למקום, ועם הארץ שנתן להם שלום, מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש.

ט  תלמידי חכמים חוזרין לבדם, ומתענים חמישי ושני וחמישי ושני, עד שייצא ניסן של תקופה; אבל לא הציבור, שאין גוזרין על הציבור בשביל גשמים שלא ירדו יתר משלוש עשרה תענייות אלו.  וכשמתענין היחידים עד שייצא ניסן, מותרין לאכול בלילה; ומותרין בעשיית מלאכה, וברחיצה, וסיכה, ותשמיש, ונעילת הסנדל, כשאר כל התענייות.  ומפסיקין לראשי חודשים, ולפורים.

י  יצא ניסן של תקופה, והוא כשתגיע השמש לתחילת מזל שור--אין מתענים:  שאין הגשמים בזמן הזה, אלא סימן קללה, הואיל ולא ירדו כל עיקר, מתחילת השנה.

יא  [י] במה דברים אמורים, בארץ ישראל, וכל הדומה לה.  אבל מקומות שעונת הגשמים שלהן קודם שבעה עשר במרחשוון, או לאחר זמן זה--כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים, יחידים מתענים שני וחמישי ושני; ומפסיקין בראשי חודשים, וחנוכה ופורים.  ושוהין אחרי כן כמו שבעה ימים; אם לא ירדו גשמים--בית דין גוזרין על הציבור שלוש עשרה תענייות, על הסדר שאמרנו.

יב  [יא] כל תענית שגוזרין הציבור בחוצה לארץ--אוכלים בה בלילה, ודינה כדין שאר התענייות:  שאין גוזרין על הציבור תענית כגון צום כיפור אלא בארץ ישראל בלבד, ובגלל המטר, ובאותן עשר תענייות, שהן שלוש אמצעייות ושבע אחרונות.


משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תענייות - הכול
פרק א ב ג ד ה


יש לך שאלה או הערה?