משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


הלכות גירושין פרק ח

א  המגרש על תנאי--אם נתקיים התנאי, הרי זו מגורשת; ואם לא נתקיים התנאי, אינה מגורשת.  וכבר ביארנו בפרק שישי מהלכות אישות, משפטי התנאין כולם.  ושם נתבאר שהמגרש על תנאי--כשיתקיים התנאי--תהיה מגורשת בשעה שיתקיים, לא בשעת נתינת הגט לידה; לפיכך יש לבעל לבטל הגט, או להוסיף על תנאו, או להתנות תנאי אחר--כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון, אף על פי שהגיע הגט לידה.  ואם מת הבעל, או אבד הגט, או נשרף, קודם שיתקיים התנאי--אינה מגורשת.  ולכתחילה לא תינשא, עד שיתקיים התנאי; ואם נישאת--לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו, שהרי בטיל הגט.

ב  ושם נתבאר שאם אמר לה, הרי את מגורשת מעכשיו, או מהיום, על תנאי כך וכך, או שאמר לה, הרי את מגורשת, על מנת כך וכך--כשיתקיים התנאי, תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה; לפיכך אינו יכול לבטל הגט, ולא להוסיף על תנאו, משהגיע הגט לידה.  ואם אבד, או נשרף, אפילו מת הבעל, קודם שיתקיים התנאי--הרי זו מקיימת התנאי אחר מותו, וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה.  ויש לה להינשא לכתחילה, אף על פי שעדיין לא נתקיים התנאי; ואין חוששין שמא לא יתקיים, הואיל והיה התנאי במעכשיו או בעל מנת.

ג  [ב] כל המגרש על תנאי--בין שאמר מעכשיו, בין שאמר אם יהיה ואם לא יהיה--הרי זה לא יתייחד עם אשתו, כל זמן שלא נתקיים התנאי, אלא בפני עד, אפילו עבד אפילו שפחה:  חוץ משפחתה או בנה הקטן, מפני שאינה בושה מלשמש בפניהם.  והדבר ידוע שאם נתייחד עימה לבדה בפני שני עדים כאחד, אפילו לאחר שנתקיים התנאי--הרי זו ספק מגורשת, שמא נבעלה ובטיל הגט כמו שיתבאר בהלכות אלו.

ד  [ג] כיצד מגרש אדם על תנאי:  לא שיאמר כתבו גט לאשתי על תנאי, או כתבו ותנו לה על תנאי, ואין צריך לומר שלא יכתוב בתוך הגט, על תנאי זה גירש פלוני את פלונית.  אלא כיצד עושה--אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום, וכותבין גט כשר, בלא שם תנאי בעולם; ואחר כך נותן לה הגט ואומר לה, הרי זה גיטיך, או הרי את מגורשת בזה, על מנת כך וכך, או יאמר להם, או לשליח, תנו לה גט זה, על מנת כך וכך.

ה  [ד] כתב התנאי בגט, אחר שגמר לכתוב תורף הגט--הרי זה כשר:  בין שכתבו קודם חתימת העדים, בין שכתבו אחר חתימת העדים.  אבל אם כתבו קודם התורף--אפילו כתב על מנת כך וכך--הרי זה ספק גירושין, שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט; וכן אם התנה בפה קודם כתיבת התורף, הרי זה ספק גירושין.

ו  [ה] המגרש את אשתו, והתנה עליה, בין בכתב אחר התורף, בין על פה אחר התורף, ואמר לה, הרי את מותרת לכל אדם חוץ מאיש פלוני, או אלא לאיש פלוני, ונתן לה הגט על תנאי זה--אם היה אותו האיש גוי או עבד, או אסור עליה משום ערווה כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו--הרי זה גט כשר.  ואם היה אותו האיש יש לו בה קידושין--אף על פי שהוא מחייבי לאוין, ואף על פי שהוא קטן--אינו גט:  שהרי שייר בגט, ואין זה כריתות.  היה בעל אחותה, שאף על פי שהוא היום אסור עליה משום ערווה, אם תמות אחותה, יהיה מותר לה--הרי זו ספק מגורשת.

ז  [ו] אמר לה, הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שייוולד שאינו עתה בעולם, או חוץ מזנותך, כלומר תהיה מותרת להינשא לכל אדם, אבל לזנות הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל מי שיבוא עלייך כדרך כל הארץ, אבל שלא כדרכך הרי את באיסורך, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממקדש בשטר, כלומר שהיא מותרת להתקדש בכסף ובביאה, אבל בשטר הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ מהפרת נדרייך, כלומר שלא נשאר לי עלייך שום אישות חוץ מהפרת נדרייך שאת אשתי לעניין הפרת נדרים, או לעניין אכילת תרומה, או לעניין ירושה שאם מתה יירשנה--בכל אחד מאלו, הרי זו ספק מגורשת.

ח  [ז] אמר לה, הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון, וחזר ואמר לה, הרי את מותרת לראובן ושמעון--הרי זו מגורשת:  שהאנשים שהתנה בהן, הרי התירן וביטל התנאי.  [ח] אמר לה, הרי את מותרת לראובן--הרי זו אינה מגורשת, שהרי לא ביטל תנאו של שמעון.

ט  אמר לה, הרי את מותרת לשמעון, או שאמר לה, הרי את מותרת אף לשמעון--הרי זה ספק גירושין:  שמא לא התירה אלא לשמעון, וראובן באיסורו עומד; וזה שאמר לשמעון, כלומר לכל אדם אף לשמעון, או שמא התירה לכול וזה שאמר אף לשמעון והוא הדין לראובן, ששמעון סמוך היה לראובן בתנאו.

י  [ט] התנה עליה ואמר, היום אין את אשתי, ולמחר אשתי--אינה מגורשת, ואף על פי שכרת בינו לבינה היום; לפיכך כותבין בגיטין מן היום, ולעולם.

יא  [י] הרי זה גיטיך, על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי--אינו גט, שאין זה כריתות; כל ימי חיי, או כל ימי חיי פלוני--הרי זה גט, שהרי כרת בינו לבינה, ולא יישאר לו עליה רשות, כשימות אותו פלוני.

יב  [יא] הרי זה גיטיך, על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלושים יום--הרי זה גט; שלא תלכי לבית אביך, לעולם--אינו גט, שאין זה כריתות.  לפיכך האומר לאישה, הרי זה גיטיך, על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם, על מנת שלא תשתי יין זה לעולם--אינו גט, שאין זה כריתות; עד שלושים יום, הרי זה גט.

יג  [יב] הרי זה גיטיך, על מנת שלא תינשאי לפלוני--אינו גט:  הא למה זה דומה, לאומר לה, על מנת שלא תשתי יין זה לעולם, או שלא תלכי לבית אביך לעולם, או כל ימי חייכי.  אבל אם אמר לה, על מנת שלא תינשאי לפלוני עד חמישים שנה--הרי זה גט, ולא תינשא לו כל זמן שהתנה; ואם נישאת, בטיל הגט למפרע.  זינת עימו--הוולד ממנו כשר, והגט כשר:  שלא התנה עימה אלא על הנישואין.

יד  [יג] הרי זה גיטיך, על מנת שתינשאי לפלוני--אם נישאת לו, הרי זה גט כשאר התנאים; אבל אמרו חכמים, לא תינשא לא לאותו פלוני ולא לאחר:  לאותו פלוני לא תינשא, שמא יאמרו נשיהן נותנין זה לזה במתנה; ולאחר לא תינשא, שאינו גט אלא בקיום התנאי.  עברה ונישאת לאותו פלוני, לא תצא.  נישאת לאחר, קודם שתינשא לו--בטיל הגט, ותצא והוולד ממזר; וצריכה גט משני.

טו  [יד] הרי זה גיטיך, והנייר שלי--אינה מגורשת, שאין זה כריתות; על מנת שתיתן לי את הנייר, הרי זה גט ותיתן.  [טו] חקק הגט על טס של זהב, ונתנו לה ואמר לה, הרי זה גיטיך, וכתובתיך--כשר, ונתקבלה כתובתה אם יש בטס כדי כתובתה; ואם אין בו, ישלים לה כתובתה.

טז  כל המגרש על תנאי שמבטל את הגט, כגון שהתנה עליה שלא תשתה יין כל ימי חייה, או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, או שהתנה שאר תנאים קודם כתיבת התורף--אם היה התנאי כתוב בגט, וחזר ומחקו ונתנו לה--הרי זו ספק מגורשת; ואם היה התנאי על פה--הרי זה נוטל הגט ממנה, וחוזר ונותנו לה בתנאי כשר, או בלא תנאי כלל.

יז  כיצד:  הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה, הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם חוץ מפלוני--אם נטלו ממנה וחזר ונתנו לה ואמר לה, הרי את מותרת בו לכל אדם, או הרי זה גיטיך--הרי זו מגורשת.  וכן כל כיוצא בזה.

יח  הנותן גט לאשתו, על מנת שתיתן לו מאתיים זוז, וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים, שתשמש את אביו שתי שנים--לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים, אלא הרי זה כאומר לה עשי אחד משני התנאים, רצת משמשת רצת נותנת, ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין.  אבל אם התנה עליה שתיתן לו מאתיים זוז, וחזר והתנה בפני שניים שתיתן לו שלוש מאות זוז--כבר בטיל תנאי של מאתיים, וצריכה ליתן שלוש מאות.  וכן כל כיוצא בזה.

יט  התנה עליה שתעשה דבר זה סתם, הרי זה כמפרש יום אחד, הואיל ולא פירש כמה זמן תעשה.  כיצד:  אמר לה, הרי זה גיטיך, על מנת שתעשי עימי מלאכה, על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני--אם עשת עימו מלאכה יום אחד, או שימשה אביו יום אחד, או שהניקה בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך ארבעה ועשרים חודש--הרי זה גט.  מת הבן, או האב, קודם שתניק, או תשמש--אינו גט.

כ  אמר לה, על מנת שתניקי את בני, או תשמשי את אבא, שתי שנים--הרי זו משלמת הזמן שפירש; מת הבן או האב בתוך הזמן, או שאמר האב אין רצוני שתשמשני--אינו גט, שהרי לא נתקיים התנאי.  וכן כל כיוצא בזה.

כא  הרי זה גיטיך, על מנת שתיתני לי מאתיים זוז מכאן ועד שלושים יום--נתנה בתוך שלושים יום מדעתו, הרי זו מגורשת; לאחר שלושים יום, אינה מגורשת.  נתנה לו בעל כורחו, והוא אינו רוצה לקבל--הרי זה גט פסול, עד שתיתן מדעתו.  חזר ואמר לה בתוך השלושים יום, הרי הן מחולין לך, אינה מגורשת, שהרי לא נעשה התנאי; מת בתוך השלושים יום, הואיל ושלמו השלושים יום ולא נתנה--אינה מגורשת.

כב  אמר לה הרי זה גיטיך, על מנת שתיתני לי מאתיים זוז, ולא קבע זמן, ומת קודם שתיתן--אינה יכולה ליתן ליורשיו, שלא התנה עליה אלא שתיתן לו.  ולא בטיל הגט, שהרי לא קבע זמן; לפיכך אף על פי שאבד הגט, או נקרע קודם שימות--הרי זו מגורשת, ולא תינשא לזר עד שתחלוץ.

כג  הרי זה גיטיך, על מנת שתיתני לי כלי פלוני או בגד פלוני, ואבד אותו כלי או נגנב--אף על פי שנתנה לו אלף בדמיו--אינו גט:  עד שתיתן אותו כלי עצמו, או עד שיבטל התנאי.

כד  מי שנתגרשה על תנאי, וקידשה אחר קודם שיתקיים התנאי--אם נתקיים התנאי--הרי זו מקודשת; ואם לא נתקיים התנאי, ובטיל הגט--אינה צריכה גט משני, שהרי אין קידושין תופסין בה.  אבל אם נישאת, ולא נתקיים התנאי ובטיל הגט--צריכה גט משני, כמו שביארנו.


משנה תורה - ספר נשים - הלכות גירושין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג


יש לך שאלה או הערה?