משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הלכות מעשר פרק יד

א  הלוקח מן הסיטון, וחזר ולקח ממנו פעם שנייה--לא יעשר מזה על זה:  אף על פי שהוא מין אחד, אפילו מקופה אחת, אף על פי שמכיר את החבית שהיא היא--מפני שהסיטון לוקח מאנשים הרבה ומוכר, ושמא לקח זה שמכר בתחילה מעם הארץ שפירותיו דמאי וזה שלקח בסוף מחבר שפירותיו מתוקנין; וכבר ביארנו שאין מעשרין מן החייב על הפטור, ולא מן הפטור על החייב.  ואם אמר הסיטון, משל אחד הן--נאמן.

ב  היה מוכר קישות או ירק, והן מביאין וצוברין לפניו--הלוקח ממנו מעשר מכל קישות וקישות, ומכל אגודה ואגודה, ומכל תמרה ותמרה.

ג  הלוקח מבעל הבית, וחזר ולקח ממנו שנייה--מעשר מזה על זה, אפילו משתי קופות, ואפילו משתי עיירות:  שחזקתו שאינו מוכר אלא משלו.

ד  בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק--בזמן שמביאין לו מגינותיו, מעשר מאחד על הכול; ובזמן שמביאין לו מגינות אחרות--אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שנייה, לא יעשר מזה על זה.

ה  הלוקח פת מן הנחתום, לא יעשר מן החמה על הצוננת--שאני אומר חיטים של אמש היו משל אחד, ושל יום משל אחר.  [ו] הלוקח מן הפלטר--אף על פי שהן דפוסין הרבה--מעשר מאחד על הכול, שהנחתום שהוא מוכר למנפול עושה עיסתן דפוסין הרבה.

ו  אבל הלוקח מן המנפול--מעשר מכל דפוס ודפוס, שהמנפול לוקח משני נחתומין.  [ז] תשעה מנפולין שלוקחין מעשרה נחתומין--הואיל ואחד מהן לוקח משניים, כל הלוקח מאחד מן התשעה מעשר מכל דפוס ודפוס.

ז  [ח] הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה--מעשר מכל אחת ואחת.  ובתמרים ובגרוגרות, בולל הכול ומעשר:  אימתיי, בזמן שהמתנה מרובה; אבל במתנה מועטת, מעשר מכל מתנה ומתנה.

ח  [ט] שחק את הפת ועשה אותה פירורין, ואת הגרוגרות ועשה אותן דבילה--מעשר מאחד על הכול.  [י] פועלים או אורחים שהיו מסובין ואוכלין, והותירו פרוסות--מעשר מכל אחת ואחת.


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


יש לך שאלה או הערה?