משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הלכות כלי המקדש פרק ו

א  אי אפשר שיהיה קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו; וקרבנות הציבור, הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדין בעזרה, בשעת קרבן.  לפיכך תיקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא, יהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות; והם הנקראים אנשי מעמד.

ב  וחילקו אותם עשרים וארבעה מעמדות, כמניין משמרות כהונה ולוייה.  ועל כל מעמד ומעמד, אחד מהן ממונה על כולם; והוא הנקרא ראש המעמד.

ג  [ב] בכל שבת ושבת, מתקבצין אנשי מעמד של אותה שבת:  מי שהיה מהן בירושלים או קרוב לה, נכנסין למקדש עם משמר כהונה ולוייה של אותה שבת; והרחוקים שבאותו מעמד, כיון שהגיע מעמד שלהן, הן מתקבצין לבית הכנסת שבמקומן.

ד  [ג] ומה הן עושין אלו המתקבצין, בין בירושלים בין בבתי כנסייות:  מתענין בשני בשבת שלהן, ובשלישי וברביעי ובחמישי.  אבל בערב שבת, לא היו מתענין, מפני כבוד השבת; ובאחד בשבת, אינם מתענין, כדי שלא ייצאו מעונג שבת לצום.

ה  [ד] ובכל יום ויום משבת שהיא מעמדן, מתפללין ארבע תפילות--שחרית ומנחה ונעילה; ועוד מוסיפין תפילה אחרת בין שחרית ומנחה, והיא יתרה להן.  ונושאין כפיהן הכוהנים במעמד, שלושה פעמים בכל יום--בשחרית, ובתפילה זו היתרה, ובנעילה.

ו  וקוראין בספר תורה שלושה אנשים פעמיים בכל יום, בשחרית ובתפילה זו היתרה שמוסיפין; אבל במנחה לא היו קוראין בספר, אלא על פה כקוראין את שמע.  ולא היו מתקבצין לתפילת מנחה בערב שבת, מפני שהן טרודין לשבת.

ז  [ה] וקיבוצן לכל תפילה מארבע תפילות אלו, ועמידתן שם לתפילה ולתחינה ולבקשה, ולקרות בתורה--נקרא מעמד.

ח  [ו] ובמה היו קוראין:  במעשה בראשית--ביום הראשון, קוראין "בראשית" (בראשית א,א) ו"יהי רקיע" (בראשית א,ו); בשני, "יהי רקיע" ו"ייקוו המים" (בראשית א,ט); בשלישי, "ייקוו המים" ו"יהי מאורות" (בראשית א,יד); ברביעי, "יהי מאורות" ו"ישרצו המים" (בראשית א,כ); בחמישי, "ישרצו המים" ו"תוצא הארץ" (בראשית א,כד); בשישי, "תוצא הארץ" ו"ויכולו" (בראשית ב,א).  [ז] פרשה גדולה קוראין אותה בשניים, וקטנה קורא אותה אחד; ושתי פרשייות שקוראין שחרית--הם שחוזרין וקוראין אותן בתפילה השנייה בספר, וחוזרין וקוראין אותן על פה במנחה.

ט  [ח] שמונת ימי חנוכה--לא היו אנשי מעמד עושין מעמד, בשחרית.  וכל יום שיש בו קרבן מוסף--לא היה בו מעמד לא בתפילה שנייה שלהם ולא במנחה, אלא בשחרית ובנעילה בלבד.  וכל יום שהיה בו קרבן העצים--לא היה בו מעמד בנעילה, אלא בשחרית ובתפילה שנייה ובמנחה.

י  [ט] ומה הוא קרבן העצים:  זמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליערים להביא עצים למערכה, ויום שיגיע לבני משפחה זו להביא העצים, מקריבין עולות נדבה; וזה הוא קרבן העצים.  והיה להם כמו יום טוב, ואסורין בו בספד ובתענית ובעשיית מלאכה.

יא  [י] אפילו יחיד שהתנדב עצים, או גזרים למערכה--אסור באותו היום בספד ובתענית ובעשיית מלאכה; ודבר זה מנהג.

יב  [יא] אנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס, כל השבת שלהן; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת.  ומפני מה אסרו עליהם לספר ולכבס--כדי שלא ייכנסו למעמדם כשהם מנוולין, אלא יספרו ויכבסו מקודם.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


יש לך שאלה או הערה?