משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הלכות מעשה הקרבנות פרק ז

א  מצות עשה לעשות החטאות, כמצותן האמורה בתורה.  וכיצד מעשה חטאת הנאכלת:  שוחט ונותן הדם, כמו שביארנו.  ומפשיטה, ומפריש האימורין, ומולחן, וזורקן על גבי האישים; ואם רצה ליתן את האימורין בכלי כשמוליכן למזבח, נותן.  ושאר בשרה, נאכל לזכרי כהונה.

ב  וכיצד מעשה חטאות הנשרפות:  שוחט וזורק הדם שלהם, כמו שביארנו; ואחר כך קורען, ומוציא האימורין, ונותן אותן בכלי, ומולחן, וזורקן על גבי האישים.  ומוציא שאריתן חוץ לעיר, ומנתחין אותן שם כנתחי העולה בעורן; ושורפין אותן שם, בבית הדשן.

ג  שלושה מקומות לשריפה--אחד, בתוך העזרה; ובו שורפין פסולי המוקדשין, ואימורי קודשים קלים שנפסלו, ופרים ושעירים של חטאות הנשרפות אם אירע בהם פסול, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה--כגון שנטמאו, או שיצאו חוץ לעזרה עד שלא הגיע זמנן לצאת, או שלן הבשר, או לנו האימורין שלהן.

ד  והמקום השני--בהר הבית, ושמו בירה; ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול, אחר שיצאו מן העזרה.

ה  והמקום השלישי--חוץ לירושלים, והוא הנקרא בית הדשן; ושם שורפין חטאות הנשרפות, בזמן שהן נשרפות כמצותן.  [ה] ושריפת כל הנשרפין--כשרה בזר, ובלילה.  וכל הנשרפין חוץ לעזרה--כל העצים כשרין לשריפתן, אפילו בקש ובגבבה:  שנאמר "על עצים, באש" (ויקרא ד,יב), אש מכל מקום; ולמה נאמר עצים, להוציא את הסיד ואת הרמץ.

ו  חטאת העוף כיצד הייתה נעשית:  מולק אותה בקרן דרומית מערבית, כמו שביארנו; ויורד בציפורנו עד שיחתוך הסימנין, או רובו של אחד מהן.  ואינו מבדיל הראש מן הגוף; ואם הבדיל--פסל ולוקה, שנאמר "ומלק את ראשו ממול עורפו, ולא יבדיל" (ויקרא ה,ח).

ז  ומזה מדמה על קיר המזבח, למטה מאמצעו; ושיירי הדם--מתמצים על היסוד, שנאמר "והנשאר בדם, יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה,ט):  מכלל שהנתינה על קיר, שהשיירין שלו מתמצין אל היסוד; וזה הוא קיר התחתון.  [ז] ומיצוי דם חטאת העוף, מעכב.  ואין למזבח בה, אלא דמה; והשאר--נאכל לזכרי כהונה, כבשר חטאת הבהמה.

ח  כיצד אוחז חטאת העוף בשעת מליקה:  אוחז שתי רגליה בין שתי אצבעותיו, ושני גפיה בין שתי אצבעותיו; ומותח צווארה אל רוחב שתי אצבעותיו, ומולק.  וזו מעבודות קשות שבמקדש.  ואם שינה, ואחז מכל מקום--כשרה.  [ט] וכל מקום מן המזבח, כשר למליקתה--ובלבד שיזה דמה, למטה מאמצע המזבח; ואם הזה בכל מקום, כשרה--והוא שייתן למטה, מעט מדם הנפש.

ט  [י] שלושה דברים הייתה קרן דרומית מערבית משמשת למעלה, ושלושה למטה:  מלמטה--חטאת העוף, והגשת המנחות, ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכין עליה.

י  והשלושה שמלמעלה--ניסוך המים שמנסכין בחג, וניסוך היין של נסכים, ועולת העוף:  בזמן שהיא רבה ואין קרן דרומית מזרחית מכילה אותה--נפנין לקרן דרומית מערבית, ועושין אותה שם.

יא  כל העולין למזבח--עולין דרך ימין, ומקיפין, ויורדין דרך שמאל:  חוץ מן העולה לאחד משלושה דברים אלו שלמעלה בקרן זו, שהן עולין ונפנין על השמאל לקרן, ועושין מלאכתן, וחוזרין לעקב.

יב  ומפני מה נפנין לשמאל:  כדי שיפגעו בקרן מערבית דרומית תחילה; שאם נפנין על ימין, ומקיפין את כל המזבח עד שיגיעו לקרן דרומית מערבית--שמא יתעשן המים והיין, או שמא ימות העוף בעשן המזבח.

יג  [יב] לפיכך המנסך מים או יין--כשהוא מקיף את המזבח, לא יהיה בידו כלום; ומתחיל ומקיף מקרן דרומית מזרחית למזרחית צפונית, לצפונית מערבית, למערבית דרומית, ולא יהיה בידו כלום.  וכשמגיע למערבית דרומית, נותנין לו המים או היין בידו, ומנסך שם; ואם לא הקיף--עולה ופונה על שמאלו, ועושה מלאכתו ויורד.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


יש לך שאלה או הערה?