משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


הלכות מקוות פרק ז

א  אין המקוה נפסל לא בשינוי הריח ולא בשינוי הטעם, אלא בשינוי המראה בלבד.  וכל דבר שאין עושין בו מקוה לכתחילה, פוסל את המקוה בשינוי מראה.

ב  כיצד:  היין או החלב והדם וכיוצא בהן ממי כל הפירות--אינן פוסלין את המקוה בשלושת לוגין, שלא אמרו אלא מים שאובין; ופוסלין בשינוי מראה.  אפילו מקוה שיש בו מאה סאה, ונפל לו לוג יין או מי פירות, ושינה את מראיו--פסול.

ג  וכן מקוה שיש בו עשרים סאה מים כשרים או פחות מזה, ונפל לתוכו סאה יין או מי פירות, ולא שינו את מראיו--הרי אלו כשרים כשהיו, ואין הסאה שנפלה עולה למידת המקוה.  ואם נוסף על העשרים, עשרים אחרים מים כשרים--הרי זה מקוה כשר.

ד  [ב] יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין.  [ג] ואלו מעלין ולא פוסלין--השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, וטיט הנרוק.

ה  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, ונפל לתוכו סאה מאחד מאלו--הרי זה עולה למידתו, והרי המקוה כשר ושלם; נמצאו מעלין ולא פוסלין.  אפילו הביא ארבעים סאה שלג בתחילה, והניחו בעוקה, וריסקו שם--הרי זה מקוה כשר.

ו  [ד] ואלו פוסלין ולא מעלין--מים שאובין בין טהורים בין טמאים, ומי כבשים, ומי שלקות, והתמד עד שלא החמיץ, והשיכר.

ז  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר משקל דינר, ונפל מאחד מאלו משקל דינר לתוכן--אינו עולה למידת המקוה, ולא השלימו; ואם נפל מאחד מהן שלושת לוגין, פוסל את המקוה.

ח  [ה] ואלו לא פוסלין ולא מעלין--שאר המשקין, ומי פירות, והציר, והמורייס, והתמד משהחמיץ.  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, ונפל מאחד מאלו סאה לתוכו--לא העלתו, והרי המים כשרים כשהיו:  שאין אלו פוסלין, אלא בשינוי מראה כמו שביארנו.

ט  [ו] ופעמים שאלו מעלין את המקוה.  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה, ונפל לתוכו סאה מאחד מאלו, וחזר ולקח סאה ממנו--הרי הארבעים שנשארו, מקוה כשר.

י  [ז] מקוה שהדיח בו סלי זיתים וענבים, ושינו את מראיו--כשר.  [ח] מי הצבע--פוסלין את המקוה בשלושת לוגין, ואין פוסלין אותו בשינוי מראה.

יא  [ט] מקוה שנפל לתוכו יין או מוחל או שאר מי פירות, ושינו את מראיו ונפסל--כיצד תקנתו:  ימתין עד שיירדו גשמים, ויחזרו מראיו למראה מים.  ואם היה במקוה ארבעים סאה מים כשרים--ממלא ושואב לתוכו, עד שיחזרו מראיו למראה מים.

יב  נפל לתוכו יין או מוחל וכיוצא בהן, ונשתנה מראה מקצתו--אם אין בו מראה מים שלא נשתנה כדי ארבעים סאה, הרי זה לא יטבול בו; והטובל במקום שנשתנה, לא עלתה לו טבילה:  אפילו חבית של יין שנשברה בים הגדול, ומראה אותו מקום כמראה יין--הטובל באותו מקום, לא עלתה לו טבילה.

יג  [י] שלושת לוגין מים שאובין, שנפל לתוכן אפילו משקל דינר יין ושינה מראיהן, והרי מראה הכול מראה יין, ונפלו למקוה--לא פסלוהו, אלא אם שינו את מראיו.

יד  [יא] שלושת לוגין חסר דינר מים שאובין, שנפל לתוכן דינר חלב או מי פירות, והרי מראה הכול מים, ונפלו למקוה--לא פסלוהו:  עד שייפלו שלושת לוגין מים שאובין שאין בהן תערובת משקה אחר, ולא מי פירות.

טו  [יב] מקוה שנשתנה מראה מימיו מחמת עצמו, ולא נפל לו דבר--הרי זה כשר:  לא אמרו אלא שנשתנה, מחמת משקה אחר.


משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מקוות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


יש לך שאלה או הערה?