משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הלכות נזקי ממון פרק ו

א  איזה הוא מועד, כל שהעידו בו שלושה ימים.  אבל אם נגח ביום אחד, או נשך או רבץ או בעט או נגף אפילו מאה פעמים--אין זה מועד.  העידו בו שלושה כיתי עדים ביום אחד--הרי זה ספק אם הועד, או לא הועד.

ב  אין העדה אלא בפני הבעלים, ובפני בית דין--שנאמר "והועד בבעליו ולא ישמרנו" (שמות כא,כט), ואין העדה אלא בבית דין.  [ג] שור של חירש שוטה וקטן ומי שהוא במדינת הים שנגחו, פטורין; אבל בית דין מעמידין להם אפטרופין, ומעידין בהן בפני האפטרופין.

ג  [ד] הזיקו אחר שהועדו בפני אפטרופין--אם עדיין הוא תם, משלם חצי נזק מגופו.  ואם הועד בו שלושה ימים, ואחר כך הזיק--משלם נזק שלם מן היפה שבנכסי אפטרופין; ולכשיגדלו היתומים, יעשו דין עם האפטרופין וישלמו להן.

ד  [ה] שוורים שמשחקין בהן ומלמדין אותן שיגיחו זה את זה, אינן מועדין לזה.  ואפילו המיתו את האדם, אינן חייבין מיתה--שנאמר "כי ייגח" (שמות כא,כח), לא שיגיחוהו.

ה  [ו] שור שהועד ונמכר, או ניתן במתנה--חזר לתמותו, שהרשות שנשתנת משנה דינו; אבל אם השאילו או מסרו לשומר, הרי הוא בחזקתו.  וכן שור שהועד בפני אפטרופין, ונתפקח החירש, ונשתפה השוטה, והגדיל הקטן--אף על פי שבטל האפטרופוס--הרי הן מועדין בחזקתן, שהרי ברשות בעליהן הן.

ו  [ז] בהמה שהועדה, וחזרה בה מדבר שהועדה לו--חזרה לתמותה.  כיצד:  שור שהועד ליגח, וחזר שלא ליגח--אף על פי שהוא נוגף, הרי זה תם לנגיחה.  ומאימתיי היא חזרתו--עד שיהיו התינוקות ממשמשין בו, ואינו נוגח.  וכן בשאר הדברים שהועד להן--עד שימשמשו בו, ולא יהיה עושה אותן.

ז  [ח] שור שהוא מועד למינו, הרי זה אינו מועד לשאינו מינו; הועד לאדם, אינו מועד לבהמה; הועד לקטנים, אינו מועד לגדולים.  לפיכך אם הזיק את מין שהוא מועד לו, משלם נזק שלם; ואם הזיק לשאר המינין, משלם חצי נזק.

ח  היה מועד לשבתות, אינו מועד לימות החול.  ואם הזיק בשבתות, משלם נזק שלם; ובימות החול, משלם חצי נזק.  ומאימתיי היא חזרתו--משיהיו התינוקות ממשמשין בו ביום שהוא מועד לו, ולא יהיה מזיק נזק שהועד לו.

ט  נגח שור היום, וחמור למחר, וגמל ביום שלישי--נעשה מועד לכול.  ראה שור היום ונגחו, ולמחר ראה שור ולא נגחו, וביום השלישי ראה שור ונגחו, וברביעי ראה שור ולא נגחו, ובחמישי ראה שור ונגחו, ובשישי ראה שור ולא נגחו--נעשה מועד לסירוגין לשוורים.  וכן כל כיוצא בזה.

י  ראה שור היום ונגחו, ולמחר ראה חמור ולא נגחו, ובשלישי ראה סוס ונגחו, וברביעי ראה גמל ולא נגחו, ובחמישי ראה פרד ונגחו, ובשישי ראה ערוד ולא נגחו--נעשה מועד לסירוגין לכול.  ואם נגח ביום שהוא מועד לו אחד משלושת המינין שנגח בסירוגין, הרי זה מועד.

יא  נגח בחמישה עשר לחודש זה, ובשישה עשר לחודש שני, ובשבעה עשר לחודש שלישי--אינו מועד עד שישלש בדילוג.  שמע קול שופר ונגח, קול שופר ונגח, קול שופר ונגח--נעשה מועד לשופרות.  וכן כל כיוצא בזה.

יב  נגח שלושה שוורים בשלושה ימים זה אחר זה, וברביעי נגח חמור, ובחמישי נגח גמל, או שנגח חמור וגמל בתחילה בשני ימים זה אחר זה, ואחר כך נגח שלושה שוורים זה אחר זה--הרי זה ספק אם הוא מועד לשוורים בלבד, או לשלושת המינין הוא מועד.

יג  וכן אם נגח בשלוש שבתות זו אחר זו, ובאחד בשבת ובשני בשבת, או שנגח בחמישי בשבת ובערב שבת וביום השבת, ובשתי שבתות הבאות אחריה--הרי זה ספק אם הוא מועד לשבתות בלבד, או לשלושת הימים ששניים מהן חול.  [יג] וכל אלו הספקות וכיוצא בהן, אין מחייבין בהן את המזיק אלא חצי נזק; ואם תפס הניזק נזק שלם, אין מוציאין מידו.


משנה תורה - ספר נזקים - הלכות נזקי ממון - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


יש לך שאלה או הערה?