משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל


הלכות מכירה פרק י

א  מי שאנסוהו עד שמכר ולקח את דמי המקח, אפילו תלוהו עד שמכר--ממכרו ממכר, בין במיטלטלין בין בקרקעות:  שמפני אונסו גמר ומקנה, ואף על פי שלא לקח הדמים בפני עדים.

ב  לפיכך אם מסר מודעה קודם שימכור ואמר לשני עדים, דעו שזה שאני מוכר חפץ פלוני או שדה פלונית לפלוני, מפני שאני אנוס--הרי הממכר בטיל:  ואפילו החזיק כמה שנים, מוציאין אותה מידו; ומחזיר את הדמים.

ג  [ב] וצריכין העדים לידע שהוא מוכר מפני האונס, ושהוא אנוס ודאי--לא שיסמכו על פיו.  וכל מודעה שאין כתוב בה ואנו העדים ידענו שפלוני זה אנוס היה, אינה מודעה.

ד  [ג] במה דברים אמורים, במוכר או בעושה פשרה.  אבל במתנה או במחילה--אם מסר מודעה קודם המתנה--אף על פי שאינו אנוס, הרי המתנה בטילה:  שאין הולכין במתנה אלא אחר גילוי דעת הנותן--שאם אינו רוצה בכל ליבו להקנות, לא קנה המקבל מתנה; והמחילה, מתנה היא.

ה  [ד] אחד האונס את חברו בשהכהו או תלהו עד שמכר, או שהפחידו בדבר שאפשר לו לעשותו, בין ביד גויים בין בידו--הרי זה אונס.  ומעשה באחד ששכר פרדס מחברו לעשר שנים, ולא היה שטר ביד המשכיר, ואחר שאכלו השוכר שלוש שנים, אמר לו אם לא תמכרנו לי, אכבוש שטר שכירותו ואטעון שהוא לקוח בידי; ואמרו חכמים שזה אונס.  וכן כל כיוצא בזה.

ו  לפיכך אם תבעו המשכיר בבית דין, וכפר בו וטען שהפרדס לו, ואחר כך מסר המשכיר מודעה, ואחר כך מכר לשוכר שכפר בו--הרי הממכר בטיל:  שהרי יש לו עדים שהוא אנוס; והם העדים שכפר בו בבית דין בפניהם, והם עדי המודעה.  וכן כל כיוצא בזה.

ז  [ה] במה דברים אמורים, באונס, שהרי הוא חמסן, מפני שכופה את המוכר למכור שלא לרצונו.  אבל הגוזל והוחזק גזלן, ואחר כך לקח שדה שגזל--אין המוכר צריך למסור מודעה, כמו שביארנו בהלכות גזילה.

ח  [ו] עדי המודעה--יש להם לחתום הם עצמן באותו הממכר שנמסרה להם המודעה עליו, ואין בכך כלום.  ואפילו אמר להם בפני האונס ברצוני מכרתי בלא אונס, הרי המודעה קיימת:  כשם שאנסו עד שימכור בלא רצון, כך אנסו עד שאמר ברצוני אני מוכר.

ט  [ז] וכן אם הודה בפניהם שלקח הדמים אחר שמסר המודעה על כך, אינו חייב להחזיר כלום:  שהאנס אנסו עד שיודה, והעדים כבר ידעו שהוא אנוס.  אבל אם מנה הדמים בפניהם, חייב להחזיר.

י  [ח] העידו עליו עדי הממכר שביטל המודעה, הרי המודעה בטילה; ואם אמר לעדי המודעה, היו יודעין שכל קניין שאני לוקח לבטל המודעה ומודעה דמודעה שהכול בטיל, ואיני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעין, ואין בדעתי להקנות לזה האונס לעולם--הרי הממכר בטיל, ואף על פי שקנו מידו לבטל המודעה על הדרך שביארנו.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל


יש לך שאלה או הערה?