משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הלכות שכנים פרק ז

א  מי שהייתה לו חלון בכותלו, ובא חברו ועשה חצר בצידו--אינו יכול לומר לבעל החלון, סתום חלון זה כדי שלא תביט בי:  שהרי החזיק בהיזק זה.  ואם בא חברו לבנות כותל כנגד החלון כדי שיסיר היזק ראייתו--צריך להרחיק את הכותל מכנגד החלון ארבע אמות, כדי שלא יאפיל עליו.

ב  הייתה החלון למטה בכותל--כופה את חברו לבנות כנגדה בריחוק ארבע אמות, ולהגביה הבניין ארבע אמות, כדי שלא יביט בו מן החלון.

ג  הייתה החלון למעלה בכותל, ובנה חברו כותל כנגד החלון מלמטה--אם היה מראש הכותל שבנה עד החלון גובה ארבע אמות או יתר, אינו יכול למונעו, אף על פי שלא הרחיק מכותל החלון כלום, שהרי לא האפיל ואינו מזיקו בראייה.

ד  אבל אם נשאר מראש הכותל שבנה עד החלון פחות מארבע אמות--כופהו למעט הכותל, כדי שלא יעמוד על ראש הכותל וישקיף מן החלון, או יגביה הכותל על החלון ארבע אמות ויהיה הכותל רחוק מן החלון ארבע אמות, כדי שלא יאפיל ולא יציץ ויראה.

ה  [ד] בנה כותל אחד בצד החלון--צריך להרחיק מן החלון טפח, ומגביה הכותל ארבע אמות על החלון, או כונס ראש הכותל, כדי שלא יישב עליו ויציץ.

ו  [ה] בנה שני כותלים משני צידי החלון--צריך להיות ביניהן רוחב ארבע אמות, והחלון באמצע הארבע; ולא יסכך על גביהן אלא אם כן הרחיק הסיכוך מן הכותל שיש בו החלון ארבע אמות, כדי שלא יאפיל עליו.

ז  לפיכך מי שבא לפתוח חלון לחצר חברו--בין חלון גדולה בין חלון קטנה, בין למטה בין למעלה--בעל החצר מעכב עליו:  שהרי אומר לו תזיק לי בראייה; ואף על פי שהיא גבוהה, תעלה בסולם ותראה.

ח  [ו] הרי שפתח חלון לחצר חברו, ומחל לו בעל החצר, או שגילה דעתו שהניחו, כגון שבא וסייע עימו, או שידע הנזק ולא עירער--הרי זה החזיק בחלון, ואינו יכול אחר כך לחזור ולערער עליו לסתום.

ט  וכיצד דינה של חלון זה שהניחו לפותחה:  אם חלון שראשו של אדם נכנס ממנה היא, או שהייתה למטה מארבע אמות אף על פי שאין ראשו נכנס ממנה--אין בעל החצר יכול לבנות כנגדה או מצדדיה, אלא אם כן הרחיק ארבע אמות כמו שביארנו.

י  [ז] הייתה חלון קטנה שאין ראשו של אדם נכנס ממנה, והייתה למעלה מארבע אמות--בעל חצר יכול לבנות כנגדה ובצדדיה:  שהרי טוען ואומר, לא הנחתיך לפתוח אלא מפני שהיא קטנה וגבוהה; אבל שתחזיק עליי עד שארחיק הבניין, לא הנחתי.

יא  במה דברים אמורים, בשפתחה לתשמיש, או כדי שייכנס בה הרוח.  אבל אם פתחה לאורה--אפילו הייתה קטנה ביותר, וגבוהה ביותר--הואיל ולא עירער, החזיק, ואין בעל החצר יכול לבנות כנגדה או מצדדיה עד שירחיק ארבע אמות, כדי שלא יאפיל עליו:  שהרי מחל לו על האורה.

יב  וכן מי שהייתה לו חלון מוחזקת, ובא חברו ובנה כנגדה או מצדדיה בלא הרחקה, או סתמה, ושתק בעל החלון--אינו יכול לחזור ולערער לפתוח החלון, או להרחיק הבניין:  שכיון ששתק, מחל--שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק, אלא אם כן מחל.

יג  [ח] מי שהיו לו חלונות למטה בכותלו, ובא חברו לבנות בפניהן ואמר לו, אני אפתח לך חלונות אחרות בכותל זה עצמו למעלה מאלו--הרי זה מעכב עליו ואומר לו, בעת שתפתח החלונות תרעיד את הכותל ותקלקל אותו.  ואפילו אמר לו אני אסתור כל הכותל, ואבנה לך אותו חדש, ואעשה בו חלונות למעלה, ואשכור לך בית שתדור בו עד שייבנה--יכול לעכב עליו ולומר לו, אין רצוני שאטרח ממקום למקום.

יד  לפיכך אם לא היה שם טורח כלל, ואינו צריך לפנות--אינו יכול לעכב עליו; וכופין אותו שיהיה חברו סותם חלון זה שלמטה, ועושה לו חלון למעלה:  שזו מידת סדום היא.  וכן כל דבר שזה נהנה בו, ואין חברו מפסיד ולא חסר כלום--כופין עליו.

טו  [ט] אבל בעל החלון שרצה לשנות מקום חלונו, בין למעלה בין למטה--אפילו הייתה גדולה, ואמר אפתח אחרת קטנה ואסתום זו--בעל החצר מעכב עליו.  וכן אינו יכול להרחיב בחלון כל שהוא.

טז  [י] שני אחין שחלקו חצר מדעתן, ושמו הבניין והעצים זה כנגד זה, ולא השגיחו על שומת האוויר, והגיע לאחד מהן בחלקו תרבץ החצר, ולשני האכסדרה--אם רצה בעל החצר לבנות כותל בסוף חלקו, בונה בפני האכסדרה, ואף על פי שמאפיל עליו, שהרי לא שמו האוויר.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות שכנים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


יש לך שאלה או הערה?