משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


הלכות נחלות פרק ח

א  כשמורידין הקרוב לנכסי השבוי או הבורח, או לנכסי היוצא לדעת ששמעו בו שמת--לא יורידו קטן, שמא יפסיד הנכסים.  ואין מורידין קרוב לנכסי קטן--שמא יטעון ויאמר, זה חלקי המגיע לי בירושתי.  ואפילו קרוב מחמת קרוב, אין מורידין.

ב  כיצד:  היו שני אחים אחד גדול ואחד קטן, ונשבה הקטן או ברח--אין מורידין הגדול לתוך שדהו, מפני שהקטן אינו יכול למחות, ושמא יחזיק זה האח, ולאחר שנים יאמר, זה הוא חלקי שהגיע לי בירושתי, ומחמת ירושה באתי.

ג  ואפילו בן אחיו של זה הקטן הנשבה--אין מורידין אותו לנכסיו, שמא יאמר מחמת אבי ירשתי חלק זה.

ד  [ב] לעולם אין מורידין קרוב לנכסי קטן, אפילו קרוב מחמת אחי האם שאינן ראויין לירש:  הרחקה יתרה היא זו; ואפילו היה ביניהן שטר חלוקה--בין בבתים בין בשדות, לא יירד.  ואפילו אמר כתבו עליי שטר אריסות, לא יירד--שמא יאבדו השטרות, ויארכו הימים, ויטעון ויאמר, שזה חלק ירושה בא לו מחמתו או מחמת מורישיו.

ה  מעשה באישה אחת שהיו לה שלוש בנות, ונשבת הזקנה היא ובת אחת, ומתה בת שנייה, והניחה בן קטן.  ואמרו חכמים, אין מורידין זו הבת הנשארה לנכסים, שמא מתה הזקנה, ונמצאו שליש נכסים אלו לקטן, ואין מורידין קרוב לנכסי קטן.

ו  וכן אין מורידין לזה הקטן בנכסים--שמא עדיין הזקנה בחיים, ואין מורידין קטן לנכסי שבוי.  אלא כיצד עושין:  מתוך שצריך להעמיד אפטרופוס לשליש של קטן, מעמידין אפטרופוס על כל נכסי הזקנה.

ז  אחר זמן, שמעו שמתה הזקנה.  אמרו חכמים, תרד הבת הנשארה לשליש הנכסים, שהוא חלק ירושתה, ויירד הקטן לשליש, שהוא חלקו מנכסי הזקנה, והשליש של בת השבויה, מעמידין לו אפטרופוס מפני חלק הקטן:  שמא מתה גם הבת השבויה, ויש לזה הקטן חצי השליש שלה.  וכן כל כיוצא בזה.


משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


יש לך שאלה או הערה?