משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב


הלכות עדות פרק יט

א  שניים שהעידו ואמרו, במזרח הבירה הרג זה את הנפש בשעה פלונית, ובאו שניים ואמרו להן, במערב הבירה הזאת הייתם עימנו בעת הזאת--אם יכול העומד במערב לראות מה יש במזרח, אינן זוממין; ואם אינו יכול לראות, הרי אלו זוממין.  ואין אומרין שמא מאור עיניהם של ראשונים רב, ורואין מרחוק יתר מכל אדם.

ב  וכן אם העידו שניים ואמרו, בבוקר הרג זה את הנפש בירושלים, ובאו שניים ואמרו להן, ביום זה בערב הייתם עימנו בלוד--אם יכול אדם להלך אפילו על הסוס מירושלים ללוד מבוקר עד ערב, אינן זוממין; ואם אינו יכול להגיע, הרי אלו זוממין.  ואין אומרין שמא כר קל ביותר נזדמן להן, וקיפלו בו את הדרך; אלא בדבר המצוי הידוע לכול, משערין לעולם ומזימין אותן.

ג  [ב] שניים שאמרו באחד בשבת הרג זה את הנפש, ובאו שניים ואמרו ביום זה עימנו הייתם במקום אחר רחוק, אבל ביום שלאחר יום זה הרגו בוודאי--אפילו העידו האחרונים שקודם כמה ימים הרגו--הרי זה ההורג עם עדיו הראשונים נהרגין, שהרי הוזמו:  שבעת שהעידו שהרג, עדיין לא נגמר דינו ליהרג.

ד  אבל אם באו שני עדים בשלישי בשבת ואמרו, באחד בשבת נגמר דינו של פלוני להריגה, ובאו שניים ואמרו, באחד בשבת עימנו הייתם במקום פלוני הרחוק, אלא מערב שבת נגמר דינו, או בשני בשבת נגמר דינו--אין עדים אלו שהוזמו נהרגין:  שהרי מכל מקום בעת שהעידו עליו, כבר נגמר דינו להריגה.

ה  וכן לעניין תשלומי קנס.  כיצד:  באו שניים בשלישי בשבת ואמרו, באחד בשבת גנב וטבח ונגמר דינו, ובאו שניים ואמרו, באחד בשבת עימנו הייתם במקום רחוק, אבל מערב שבת נגמר דינו--אפילו אמרו בשני בשבת גנב וטבח ונגמר דינו--אין עדים אלו שהוזמו משלמין:  שהרי מכל מקום בעת שהעידו עליו, חייב היה לשלם.  וכן כל כיוצא בזה.

ו  [ג] אין עדי השטר נעשין זוממין, עד שיאמרו בבית דין, שטר זה בזמנו כתבנוהו, ולא איחרנוהו.  אבל אם לא אמרו כן--אף על פי שזמנו של שטר באחד בניסן בירושלים, ובאו עדים והעידו שעדי השטר היו עימהם ביום זה בבבל--השטר כשר והעדים כשרים:  שאפשר שאיחרוהו וכתבוהו; וכשהיו בירושלים באחד באדר כתבו שטר זה שם, ואיחרו זמנו וכתבו זמנו ניסן.

ז  אמרו בזמנו כתבנוהו, והוזמו--אם יש עדים שיודעים היום שחתמו בו על שטר זה, או עדים שראו זה השטר וחתימת ידם בו ביום פלוני--כיון שהוזמו, הרי נפסלו למפרע מיום שנודע שחתמו על השטר:  שהעדים החותמין על השטר, הרי הן כמי שנחקרה עדותן בבית דין בעת החתימה.

ח  אבל אם אין עדים שראו עדותן, ולא ראו השטר מקודם--אינן נפסלין אלא מעת שהעידו בבית דין שזה כתב ידן, ואמרו בזמנו כתבנו:  שאפשר שביום זה שהעידו בבית דין, בו ביום חתמו על השטר שיש לו כמה שנים, והם שיקרו ואמרו, בזמנו כתבנו.


משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב


יש לך שאלה או הערה?