שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ב אָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
ג לֹא יִהְיֶה-לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנַי, [ג] לֹא תַעֲשֶׂה-לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ [ד] לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם--כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי; [ה] וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. {ס}
ד [ו] לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ}
ה [ז] זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, [ח] שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל-מְלַאכְתֶּךָ, [ט] וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, [י] כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס}
ו [יא] כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}
ז [יב] לֹא, תִּרְצָח. {ס}
ח לֹא, תִּנְאָף. {ס}
ט לֹא, תִּגְנֹב. {ס}
י לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, עֵד שָׁקֶר. {ס}
יא [יג] לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ}
שים לב שהמספרים בסוגריים מרובעים הם לפי הטעם התחתון (הפיסוק הנורמלי לתלמוד תורה); הפיסוק כאן לפי מנהג הקריאה בבית הכנסת. יש תנ"כים שמביאים רק לפי הטעם העליון; במהדורתנו הבאנו בפנים רק לפי הטעם התחתון, וכאן לפי הטעם העליון להשוואה.
ו אָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים. ז לֹא יִהְיֶה-לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנַי, [ז] לֹא תַעֲשֶׂה-לְךָ פֶסֶל כָּל-תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ [ח] לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם--כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי; [ט] וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְוֹתָי). {ס} ח [י] לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {ס} ט [יא] שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, [יב] שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָל-מְלַאכְתֶּךָ, [יג] וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ; [יד] וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה--עַל-כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס} י [טו] כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס} יא [טז] לֹא, תִּרְצָח. {ס} יב וְלֹא, תִּנְאָף. {ס} יג וְלֹא, תִּגְנֹב. {ס} יד וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, עֵד שָׁוְא. {ס} טו [יז] וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס}
יש עוד פסוק אחד (בראשית לה,כב) שמופיע במסורה בשתי שיטות טעמים: הפיסוק לפי הטעמים לקריאה בבית הכנסת שהבאנו בפנים, והפיסוק לפי הטעמים לקריאה שנייה שמבליטה יותר את מעשה ראובן שהבאנו כאן עם סוף משפט במקום הפסק יותר קל ועוד שינויים יותר קלים:
כב וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן, וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו; וַיִּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל. {פ}
וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵים עָשָׂר.
יש לך שאלה או הערה?