תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק יג

א ויעל אברם ממצריים הוא ואשתו וכל-אשר-לו, ולוט עימו--הנגבה.  ב ואברם, כבד מאוד, במקנה, בכסף ובזהב.  ג וילך, למסעיו, מנגב, ועד-בית-אל--עד-המקום, אשר-היה שם אוהלו בתחילה, בין בית-אל, ובין העיי.  ד אל-מקום, המזבח, אשר-עשה שם, בראשונה; ויקרא שם אברם, בשם יהוה.  ה וגם-ללוט--ההולך, את-אברם:  היה צאן-ובקר, ואוהלים.  ו ולא-נשא אותם הארץ, לשבת יחדיו:  כי-היה רכושם רב, ולא יכלו לשבת יחדיו.  ז ויהי-ריב, בין רועי מקנה-אברם, ובין, רועי מקנה-לוט; והכנעני, והפריזי, אז, יושב בארץ.  ח ויאמר אברם אל-לוט, אל-נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רועיי, ובין רועיך:  כי-אנשים אחים, אנחנו.  ט הלוא כל-הארץ לפניך, היפרד נא מעליי:  אם-השמאל ואימינה, ואם-הימין ואשמאילה.  י ויישא-לוט את-עיניו, וירא את-כל-כיכר הירדן, כי כולה, משקה--לפני שחת יהוה, את-סדום ואת-עמורה, כגן-יהוה כארץ מצריים, בואכה צוער.  יא ויבחר-לו לוט, את כל-כיכר הירדן, וייסע לוט, מקדם; וייפרדו, איש מעל אחיו.  יב אברם, ישב בארץ-כנען; ולוט, ישב בערי הכיכר, ויאהל, עד-סדום.  יג ואנשי סדום, רעים וחטאים, ליהוה, מאוד.  יד ויהוה אמר אל-אברם, אחרי היפרד-לוט מעימו, שא נא עיניך וראה, מן-המקום אשר-אתה שם--צפונה ונגבה, וקדמה וימה.  טו כי את-כל-הארץ אשר-אתה רואה, לך אתננה, ולזרעך, עד-עולם.  טז ושמתי את-זרעך, כעפר הארץ:  אשר אם-יוכל איש, למנות את-עפר הארץ--גם-זרעך, יימנה.  יז קום התהלך בארץ, לאורכה ולרוחבה:  כי לך, אתננה.  יח ויאהל אברם, ויבוא ויישב באילוני ממרא--אשר בחברון; וייבן-שם מזבח, ליהוה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?