תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק כה

א ויוסף אברהם וייקח אישה, ושמה קטורה.  ב ותלד לו, את-זמרן ואת-יוקשן, ואת-מדן, ואת-מדיין--ואת-ישבק, ואת-שוח.  ג ויוקשן ילד, את-שבא ואת-דדן; ובני דדן, היו אשורים ולטושים ולאומים.  ד ובני מדיין, עיפה ועפר וחנוך, ואבידע, ואלדעה; כל-אלה, בני קטורה.  ה וייתן אברהם את-כל-אשר-לו, ליצחק.  ו ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות; וישלחם מעל יצחק בנו, בעודנו חי, קדמה, אל-ארץ קדם.  ז ואלה, ימי שני-חיי אברהם--אשר-חי:  מאת שנה ושבעים שנה, וחמש שנים.  ח ויגווע וימת אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע; וייאסף, אל-עמיו.  ט ויקברו אותו יצחק וישמעאל, בניו, אל-מערת, המכפלה:  אל-שדה עפרון בן-צוחר, החיתי, אשר, על-פני ממרא.  י השדה אשר-קנה אברהם, מאת בני-חת--שמה קובר אברהם, ושרה אשתו.  יא ויהי, אחרי מות אברהם, ויברך אלוהים, את-יצחק בנו; ויישב יצחק, עם-באר לחי רואי.  {פ}

יב ואלה תולדות ישמעאל, בן-אברהם:  אשר ילדה הגר המצרית, שפחת שרה--לאברהם.  יג ואלה, שמות בני ישמעאל, בשמותם, לתולדותם:  בכור ישמעאל נביות, וקדר ואדבאל ומבשם.  יד ומשמע ודומה, ומשא.  טו חדד ותימא, יטור נפיש וקדמה.  טז אלה הם בני ישמעאל, ואלה שמותם, בחצריהם, ובטירותם--שנים-עשר נשיאים, לאומותם.  יז ואלה, שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלושים שנה, ושבע שנים; ויגווע וימת, וייאסף אל-עמיו.  יח וישכנו מחווילה עד-שור, אשר על-פני מצריים, בואכה, אשורה; על-פני כל-אחיו, נפל.  {פ}

יט ואלה תולדות יצחק, בן-אברהם:  אברהם, הוליד את-יצחק.  כ ויהי יצחק, בן-ארבעים שנה, בקחתו את-רבקה בת-בתואל הארמי, מפדן ארם--אחות לבן הארמי, לו לאישה.  כא ויעתר יצחק ליהוה לנוכח אשתו, כי עקרה היא; וייעתר לו יהוה, ותהר רבקה אשתו.  כב ויתרוצצו הבנים, בקרבה, ותאמר אם-כן, למה זה אנוכי; ותלך, לדרוש את-יהוה.  כג ויאמר יהוה לה, שני גויים בבטנך, ושני לאומים, ממעייך ייפרדו; ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר.  כד וימלאו ימיה, ללדת; והנה תומים, בבטנה.  כה וייצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שיער; ויקראו שמו, עשיו.  כו ואחרי-כן יצא אחיו, וידו אוחזת בעקב עשיו, ויקרא שמו, יעקוב; ויצחק בן-שישים שנה, בלדת אותם.  כז ויגדלו, הנערים, ויהי עשיו איש יודע ציד, איש שדה; ויעקוב איש תם, יושב אוהלים.  כח ויאהב יצחק את-עשיו, כי-ציד בפיו; ורבקה, אוהבת את-יעקוב.  כט ויזד יעקוב, נזיד; ויבוא עשיו מן-השדה, והוא עייף.  ל ויאמר עשיו אל-יעקוב, הלעיטני נא מן-האדום האדום הזה--כי עייף, אנוכי; על-כן קרא-שמו, אדום.  לא ויאמר, יעקוב:  מכרה כיום את-בכורתך, לי.  לב ויאמר עשיו, הנה אנוכי הולך למות; ולמה-זה לי, בכורה.  לג ויאמר יעקוב, הישבעה לי כיום, ויישבע, לו; וימכור את-בכורתו, ליעקוב.  לד ויעקוב נתן לעשיו, לחם ונזיד עדשים, ויאכל וישת, ויקם וילך; וייבז עשיו, את-הבכורה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?