תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק ל

א ותרא רחל, כי לא ילדה ליעקוב, ותקנא רחל, באחותה; ותאמר אל-יעקוב הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנוכי.  ב וייחר-אף יעקוב, ברחל; ויאמר, התחת אלוהים אנוכי, אשר-מנע ממך, פרי-בטן.  ג ותאמר, הנה אמתי בלהה בוא אליה; ותלד, על-ברכיי, ואיבנה גם-אנוכי, ממנה.  ד ותיתן-לו את-בלהה שפחתה, לאישה; ויבוא אליה, יעקוב.  ה ותהר בלהה, ותלד ליעקוב בן.  ו ותאמר רחל, דנני אלוהים, וגם שמע בקולי, וייתן-לי בן; על-כן קראה שמו, דן.  ז ותהר עוד--ותלד, בלהה שפחת רחל:  בן שני, ליעקוב.  ח ותאמר רחל, נפתולי אלוהים נפתלתי עם-אחותי--גם-יכולתי; ותקרא שמו, נפתלי.  ט ותרא לאה, כי עמדה מלדת; ותיקח את-זלפה שפחתה, ותיתן אותה ליעקוב לאישה.  י ותלד, זלפה שפחת לאה--ליעקוב בן.  יא ותאמר לאה, בא גד; ותקרא את-שמו, גד.  יב ותלד, זלפה שפחת לאה, בן שני, ליעקוב.  יג ותאמר לאה--באושרי, כי אישרוני בנות; ותקרא את-שמו, אשר.  יד וילך ראובן בימי קציר-חיטים, וימצא דודאים בשדה, ויבא אותם, אל-לאה אימו; ותאמר רחל, אל-לאה, תני-נא לי, מדודאי בנך.  טו ותאמר לה, המעט קחתך את-אישי, ולקחת, גם את-דודאי בני; ותאמר רחל, לכן ישכב עימך הלילה, תחת, דודאי בנך.  טז ויבוא יעקוב מן-השדה, בערב, ותצא לאה לקראתו ותאמר אליי תבוא, כי שכור שכרתיך בדודאי בני; וישכב עימה, בלילה הוא.  יז וישמע אלוהים, אל-לאה; ותהר ותלד ליעקוב, בן חמישי.  יח ותאמר לאה, נתן אלוהים שכרי, אשר-נתתי שפחתי, לאישי; ותקרא שמו, יששכר.  יט ותהר עוד לאה, ותלד בן-שישי ליעקוב.  כ ותאמר לאה, זבדני אלוהים אותי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי, כי-ילדתי לו שישה בנים; ותקרא את-שמו, זבולון.  כא ואחר, ילדה בת; ותקרא את-שמה, דינה.  כב ויזכור אלוהים, את-רחל; וישמע אליה אלוהים, ויפתח את-רחמה.  כג ותהר, ותלד בן; ותאמר, אסף אלוהים את-חרפתי.  כד ותקרא את-שמו יוסף, לאמור:  יוסף יהוה לי, בן אחר.  כה ויהי, כאשר ילדה רחל את-יוסף; ויאמר יעקוב, אל-לבן, שלחני ואלכה, אל-מקומי ולארצי.  כו תנה את-נשיי ואת-ילדיי, אשר עבדתי אותך בהן--ואלכה:  כי אתה ידעת, את-עבודתי אשר עבדתיך.  כז ויאמר אליו לבן, אם-נא מצאתי חן בעיניך; ניחשתי, ויברכני יהוה בגללך.  כח ויאמר:  נוקבה שכרך עליי, ואתנה.  כט ויאמר אליו--אתה ידעת, את אשר עבדתיך; ואת אשר-היה מקנך, איתי.  ל כי מעט אשר-היה לך לפניי, ויפרוץ לרוב, ויברך יהוה אותך, לרגלי; ועתה, מתיי אעשה גם-אנוכי--לביתי.  לא ויאמר, מה אתן-לך; ויאמר יעקוב, לא-תיתן-לי מאומה--אם-תעשה-לי הדבר הזה, אשובה ארעה צאנך אשמור.  לב אעבור בכל-צאנך היום, הסר משם כל-שה נקוד וטלוא וכל-שה-חום בכשבים, וטלוא ונקוד, בעיזים; והיה, שכרי.  לג וענתה-בי צדקתי ביום מחר, כי-תבוא על-שכרי לפניך:  כול אשר-איננו נקוד וטלוא בעיזים, וחום בכשבים--גנוב הוא, איתי.  לד ויאמר לבן, הן:  לו, יהי כדברך.  לה ויסר ביום ההוא את-התיישים העקודים והטלואים, ואת כל-העיזים הנקודות והטלואות, כול אשר-לבן בו, וכל-חום בכשבים; וייתן, ביד-בניו.  לו וישם, דרך שלושת ימים, בינו, ובין יעקוב; ויעקוב, רועה את-צאן לבן--הנותרות.  לז וייקח-לו יעקוב, מקל לבנה לח--ולוז וערמון; ויפצל בהן, פצלות לבנות--מחשוף הלבן, אשר על-המקלות.  לח ויצג, את-המקלות אשר פיצל, ברהטים, בשקתות המים--אשר תבואנה הצאן לשתות לנוכח הצאן, וייחמנה בבואן לשתות.  לט ויחמו הצאן, אל-המקלות; ותלדנה הצאן, עקודים נקודים וטלואים.  מ והכשבים, הפריד יעקוב, וייתן פני הצאן אל-עקוד וכל-חום, בצאן לבן; וישת-לו עדרים לבדו, ולא שתם על-צאן לבן.  מא והיה, בכל-יחם הצאן המקושרות, ושם יעקוב את-המקלות לעיני הצאן, ברהטים--ליחמנה, במקלות.  מב ובהעטיף הצאן, לא ישים; והיה העטופים ללבן, והקשורים ליעקוב.  מג ויפרוץ האיש, מאוד מאוד; ויהי-לו, צאן רבות, ושפחות ועבדים, וגמלים וחמורים.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?