תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק לב

א וישכם לבן בבוקר, וינשק לבניו ולבנותיו--ויברך אתהם; וילך וישב לבן, למקומו.  ב ויעקוב, הלך לדרכו; ויפגעו-בו, מלאכי אלוהים.  ג ויאמר יעקוב כאשר ראם, מחנה אלוהים זה; ויקרא שם-המקום ההוא, מחניים.  {פ}

ד וישלח יעקוב מלאכים לפניו, אל-עשיו אחיו, ארצה שעיר, שדה אדום.  ה ויצו אותם, לאמור, כה תאמרון, לאדוני לעשיו:  כה אמר, עבדך יעקוב, עם-לבן גרתי, ואיחר עד-עתה.  ו ויהי-לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה; ואשלחה להגיד לאדוני, למצוא-חן בעיניך.  ז וישובו, המלאכים, אל-יעקוב, לאמור:  באנו אל-אחיך, אל-עשיו, וגם הולך לקראתך, וארבע-מאות איש עימו.  ח ויירא יעקוב מאוד, וייצר לו; ויחץ את-העם אשר-איתו, ואת-הצאן ואת-הבקר והגמלים--לשני מחנות.  ט ויאמר, אם-יבוא עשיו אל-המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר, לפליטה.  י ויאמר, יעקוב, אלוהי אבי אברהם, ואלוהי אבי יצחק:  יהוה האומר אליי, שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עימך.  יא קטונתי מכול החסדים, ומכל-האמת, אשר עשית, את-עבדך:  כי במקלי, עברתי את-הירדן הזה, ועתה הייתי, לשני מחנות.  יב הצילני נא מיד אחי, מיד עשיו:  כי-ירא אנוכי, אותו--פן-יבוא והכני, אם על-בנים.  יג ואתה אמרת, היטב איטיב עימך; ושמתי את-זרעך כחול הים, אשר לא-ייספר מרוב.  יד וילן שם, בלילה ההוא; וייקח מן-הבא בידו, מנחה--לעשיו אחיו.  טו עיזים מאתיים, ותיישים עשרים, רחלים מאתיים, ואילים עשרים.  טז גמלים מיניקות ובניהם, שלושים; פרות ארבעים, ופרים עשרה, אתונות עשרים, ועיירים עשרה.  יז וייתן, ביד-עבדיו, עדר עדר, לבדו; ויאמר אל-עבדיו, עברו לפניי, וריוח תשימו, בין עדר ובין עדר.  יח ויצו את-הראשון, לאמור:  כי יפגושך עשיו אחי, ושאלך לאמור, למי-אתה ואנה תלך, ולמי אלה לפניך.  יט ואמרת, לעבדך ליעקוב--מנחה היא שלוחה, לאדוני לעשיו; והנה גם-הוא, אחרינו.  כ ויצו גם את-השני, גם את-השלישי, גם את-כל-ההולכים, אחרי העדרים לאמור:  כדבר הזה תדברון אל-עשיו, במוצאכם אותו.  כא ואמרתם--גם הנה עבדך יעקוב, אחרינו:  כי-אמר אכפרה פניו, במנחה ההולכת לפניי, ואחרי-כן אראה פניו, אוליי יישא פניי.  כב ותעבור המנחה, על-פניו; והוא לן בלילה-ההוא, במחנה.  כג ויקם בלילה הוא, וייקח את-שתי נשיו ואת-שתי שפחותיו, ואת-אחד עשר, ילדיו; ויעבור, את מעבר יבוק.  כד וייקחם--ויעבירם, את-הנחל; ויעבר, את-אשר-לו.  כה וייוותר יעקוב, לבדו; וייאבק איש עימו, עד עלות השחר.  כו וירא, כי לא יכול לו, וייגע, בכף-ירכו; ותיקע כף-ירך יעקוב, בהיאבקו עימו.  כז ויאמר שלחני, כי עלה השחר; ויאמר לא אשלחך, כי אם-בירכתני.  כח ויאמר אליו, מה-שמך; ויאמר, יעקוב.  כט ויאמר, לא יעקוב ייאמר עוד שמך--כי, אם-ישראל:  כי-שרית עם-אלוהים ועם-אנשים, ותוכל.  ל וישאל יעקוב, ויאמר הגידה-נא שמך, ויאמר, למה זה תשאל לשמי; ויברך אותו, שם.  לא ויקרא יעקוב שם המקום, פניאל:  כי-ראיתי אלוהים פנים אל-פנים, ותינצל נפשי.  לב ויזרח-לו השמש, כאשר עבר את-פנואל; והוא צולע, על-ירכו.  לג על-כן לא-יאכלו בני-ישראל את-גיד הנשה, אשר על-כף הירך, עד, היום הזה:  כי נגע בכף-ירך יעקוב, בגיד הנשה.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?