תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


בראשית פרק מו

א וייסע ישראל וכל-אשר-לו, ויבוא בארה שבע; ויזבח זבחים, לאלוהי אביו יצחק.  ב ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה, ויאמר יעקוב יעקוב; ויאמר, הנני.  ג ויאמר, אנוכי האל אלוהי אביך; אל-תירא מרדה מצריימה, כי-לגוי גדול אשימך שם.  ד אנוכי, ארד עימך מצריימה, ואנוכי, אעלך גם-עלה; ויוסף, ישית ידו על-עיניך.  ה ויקם יעקוב, מבאר שבע; וישאו בני-ישראל את-יעקוב אביהם, ואת-טפם ואת-נשיהם, בעגלות, אשר-שלח פרעה לשאת אותו.  ו ויקחו את-מקניהם, ואת-רכושם אשר רכשו בארץ כנען, ויבואו, מצריימה:  יעקוב, וכל-זרעו איתו.  ז בניו ובני בניו, איתו, בנותיו ובנות בניו, וכל-זרעו--הביא איתו, מצריימה.  {ס}

ח ואלה שמות בני-ישראל הבאים מצריימה, יעקוב ובניו:  בכור יעקוב, ראובן.  ט ובני, ראובן--חנוך ופלוא, וחצרון וכרמי.  י ובני שמעון, ימואל וימין ואוהד--ויכין וצוחר; ושאול, בן-הכנענית.  יא ובני, לוי--גרשון, קהת ומררי.  יב ובני יהודה, ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח; וימת ער ואונן בארץ כנען, ויהיו בני-פרץ חצרון וחמול.  יג ובני, יששכר--תולע ופווה, ויוב ושמרון.  יד ובני, זבולון--סרד ואילון, ויחלאל.  טו אלה בני לאה, אשר ילדה ליעקוב בפדן ארם, ואת, דינה בתו:  כל-נפש בניו ובנותיו, שלושים ושלוש.  טז ובני גד, צפיון וחגי שוני ואצבון, ערי וארודי, ואראלי.  יז ובני אשר, ימנה וישווה וישווי ובריעה--ושרח אחותם; ובני בריעה, חבר ומלכיאל.  יח אלה בני זלפה, אשר-נתן לבן ללאה בתו; ותלד את-אלה ליעקוב, שש עשרה נפש.  יט בני רחל אשת יעקוב, יוסף ובנימין.  כ וייוולד ליוסף, בארץ מצריים, אשר ילדה-לו אסנת, בת-פוטי פרע כוהן און--את-מנשה, ואת-אפריים.  כא ובני בנימין, בלע ובכר ואשבל, גרא ונעמן, אחי וראש; מופים וחופים, וארד.  כב אלה בני רחל, אשר יולד ליעקוב--כל-נפש, ארבעה עשר.  כג ובני-דן, חושים.  כד ובני, נפתלי--יחצאל וגוני, ויצר ושילם.  כה אלה בני בלהה, אשר-נתן לבן לרחל בתו; ותלד את-אלה ליעקוב, כל-נפש שבעה.  כו כל-הנפש הבאה ליעקוב מצריימה, יוצאי ירכו, מלבד, נשי בני-יעקוב--כל-נפש, שישים ושש.  כז ובני יוסף אשר-יולד-לו במצריים, נפש שניים:  כל-הנפש לבית-יעקוב הבאה מצריימה, שבעים.  {ס}

כח ואת-יהודה שלח לפניו, אל-יוסף, להורות לפניו, גושנה; ויבואו, ארצה גושן.  כט ויאסור יוסף מרכבתו, ויעל לקראת-ישראל אביו גושנה; ויירא אליו, וייפול על-צוואריו, ויבך על-צוואריו, עוד.  ל ויאמר ישראל אל-יוסף, אמותה הפעם, אחרי ראותי את-פניך, כי עודך חי.  לא ויאמר יוסף אל-אחיו ואל-בית אביו, אעלה ואגידה לפרעה; ואומרה אליו, אחיי ובית-אבי אשר בארץ-כנען באו אליי.  לב והאנשים רועי צאן, כי-אנשי מקנה היו; וצאנם ובקרם וכל-אשר להם, הביאו.  לג והיה, כי-יקרא לכם פרעה; ואמר, מה-מעשיכם.  לד ואמרתם, אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד-עתה--גם-אנחנו, גם-אבותינו:  בעבור, תשבו בארץ גושן, כי-תועבת מצריים, כל-רועה צאן.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - בראשית - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ


יש לך שאלה או הערה?