תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק ד

א ויען משה, ויאמר, והן לא-יאמינו לי, ולא ישמעו בקולי:  כי יאמרו, לא-נראה אליך יהוה.  ב ויאמר אליו יהוה, מה-זה בידך; ויאמר, מטה.  ג ויאמר השליכהו ארצה, וישליכהו ארצה ויהי לנחש; וינס משה, מפניו.  ד ויאמר יהוה, אל-משה, שלח ידך, ואחוז בזנבו; וישלח ידו ויחזק בו, ויהי למטה בכפו.  ה למען יאמינו, כי-נראה אליך יהוה אלוהי אבותם:  אלוהי אברהם אלוהי יצחק, ואלוהי יעקוב.  ו ויאמר יהוה לו עוד, הבא-נא ידך בחיקך, ויבא ידו, בחיקו; ויוציאה, והנה ידו מצורעת כשלג.  ז ויאמר, השב ידך אל-חיקך, וישב ידו, אל-חיקו; ויוציאה, מחיקו, והנה-שבה, כבשרו.  ח והיה, אם-לא יאמינו לך, ולא ישמעו, לקול האות הראשון--והאמינו, לקול האות האחרון.  ט והיה אם-לא יאמינו גם לשני האותות האלה, ולא ישמעון לקולך--ולקחת ממימי היאור, ושפכת היבשה; והיו המים אשר תיקח מן-היאור, והיו לדם ביבשת.  י ויאמר משה אל-יהוה, בי אדוניי, לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום, גם מאז דברך אל-עבדך:  כי כבד-פה וכבד לשון, אנוכי.  יא ויאמר יהוה אליו, מי שם פה לאדם, או מי-ישום אילם, או חירש או פיקח או עיוור--הלוא אנוכי, יהוה.  יב ועתה, לך; ואנוכי אהיה עם-פיך, והוריתיך אשר תדבר.  יג ויאמר, בי אדוניי; שלח-נא, ביד-תשלח.  יד וייחר-אף יהוה במשה, ויאמר הלוא אהרון אחיך הלוי--ידעתי, כי-דבר ידבר הוא; וגם הנה-הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בליבו.  טו ודיברת אליו, ושמת את-הדברים בפיו; ואנוכי, אהיה עם-פיך ועם-פיהו, והוריתי אתכם, את אשר תעשון.  טז ודיבר-הוא לך, אל-העם; והיה הוא יהיה-לך לפה, ואתה תהיה-לו לאלוהים.  יז ואת-המטה הזה, תיקח בידך, אשר תעשה-בו, את-האותות.  {פ}

יח וילך משה וישב אל-יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל-אחיי אשר-במצריים, ואראה, העודם חיים; ויאמר יתרו למשה, לך לשלום.  יט ויאמר יהוה אל-משה במדיין, לך שוב מצריים:  כי-מתו, כל-האנשים, המבקשים, את-נפשך.  כ וייקח משה את-אשתו ואת-בניו, וירכיבם על-החמור, וישב, ארצה מצריים; וייקח משה את-מטה האלוהים, בידו.  כא ויאמר יהוה, אל-משה, בלכתך לשוב מצריימה, ראה כל-המופתים אשר-שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה; ואני אחזק את-ליבו, ולא ישלח את-העם.  כב ואמרת, אל-פרעה:  כה אמר יהוה, בני בכורי ישראל.  כג ואומר אליך, שלח את-בני ויעבדני, ותמאן, לשלחו--הנה אנוכי הורג, את-בנך בכורך.  כד ויהי בדרך, במלון; ויפגשהו יהוה, ויבקש המיתו.  כה ותיקח ציפורה צור, ותכרות את-עורלת בנה, ותגע, לרגליו; ותאמר, כי חתן-דמים אתה לי.  כו ויירף, ממנו; אז, אמרה, חתן דמים, למולות.  {פ}

כז ויאמר יהוה אל-אהרון, לך לקראת משה המדברה; וילך, ויפגשהו בהר האלוהים--ויישק-לו.  כח ויגד משה לאהרון, את כל-דברי יהוה אשר שלחו, ואת כל-האותות, אשר ציווהו.  כט וילך משה, ואהרון; ויאספו, את-כל-זקני בני ישראל.  ל וידבר אהרון--את כל-הדברים, אשר-דיבר יהוה אל-משה; ויעש האותות, לעיני העם.  לא ויאמן, העם; וישמעו כי-פקד יהוה את-בני ישראל, וכי ראה את-עוניים, וייקדו, וישתחוו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?