תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


שמות פרק ח

א ויאמר יהוה, אל-משה, אמור אל-אהרון נטה את-ידך במטך, על-הנהרות על-היאורים ועל-האגמים; והעל את-הצפרדעים, על-ארץ מצריים.  ב ויט אהרון את-ידו, על מימי מצריים; ותעל, הצפרדע, ותכס, את-ארץ מצריים.  ג ויעשו-כן החרטומים, בלטיהם; ויעלו את-הצפרדעים, על-ארץ מצריים.  ד ויקרא פרעה למשה ולאהרון, ויאמר העתירו אל-יהוה, ויסר הצפרדעים, ממני ומעמי; ואשלחה, את-העם, ויזבחו, ליהוה.  ה ויאמר משה לפרעה, התפאר עליי, למתיי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך, להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך:  רק ביאור, תישארנה.  ו ויאמר, למחר; ויאמר, כדברך--למען תדע, כי-אין כיהוה אלוהינו.  ז וסרו הצפרדעים, ממך ומבתיך, ומעבדיך, ומעמך:  רק ביאור, תישארנה.  ח וייצא משה ואהרון, מעם פרעה; ויצעק משה אל-יהוה, על-דבר הצפרדעים אשר-שם לפרעה.  ט ויעש יהוה, כדבר משה; וימותו, הצפרדעים, מן-הבתים מן-החצרות, ומן-השדות.  י ויצברו אותם, חומרים חומרים; ותבאש, הארץ.  יא וירא פרעה, כי הייתה הרווחה, והכבד את-ליבו, ולא שמע אליהם:  כאשר, דיבר יהוה.  {ס}

יב ויאמר יהוה, אל-משה, אמור אל-אהרון, נטה את-מטך והך את-עפר הארץ; והיה לכינים, בכל-ארץ מצריים.  יג ויעשו-כן, ויט אהרון את-ידו במטהו ויך את-עפר הארץ, ותהי הכינם, באדם ובבהמה:  כל-עפר הארץ היה כינים, בכל-ארץ מצריים.  יד ויעשו-כן החרטומים בלטיהם להוציא את-הכינים, ולא יכולו; ותהי, הכינם, באדם, ובבהמה.  טו ויאמרו החרטומים אל-פרעה, אצבע אלוהים היא; ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אליהם, כאשר דיבר יהוה.  {ס}

טז ויאמר יהוה אל-משה, השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה--הנה, יוצא המימה; ואמרת אליו, כה אמר יהוה, שלח עמי, ויעבדוני.  יז כי אם-אינך, משלח את-עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך, את-הערוב; ומלאו בתי מצריים, את-הערוב, וגם האדמה, אשר-הם עליה.  יח והפליתי ביום ההוא את-ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה, לבלתי היות-שם, ערוב--למען תדע, כי אני יהוה בקרב הארץ.  יט ושמתי פדות, בין עמי ובין עמך; למחר יהיה, האות הזה.  כ ויעש יהוה, כן, ויבוא ערוב כבד, ביתה פרעה ובית עבדיו; ובכל-ארץ מצריים תישחת הארץ, מפני הערוב.  כא ויקרא פרעה, אל-משה ולאהרון; ויאמר, לכו זבחו לאלוהיכם--בארץ.  כב ויאמר משה, לא נכון לעשות כן, כי תועבת מצריים, נזבח ליהוה אלוהינו:  הן נזבח את-תועבת מצריים, לעיניהם--ולא יסקלונו.  כג דרך שלושת ימים, נלך במדבר; וזבחנו ליהוה אלוהינו, כאשר יאמר אלינו.  כד ויאמר פרעה, אנוכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלוהיכם במדבר--רק הרחק לא-תרחיקו, ללכת; העתירו, בעדי.  כה ויאמר משה, הנה אנוכי יוצא מעימך והעתרתי אל-יהוה, וסר הערוב מפרעה מעבדיו ומעמו, מחר:  רק, אל-יוסף פרעה התל, לבלתי שלח את-העם, לזבוח ליהוה.  כו וייצא משה, מעם פרעה; ויעתר, אל-יהוה.  כז ויעש יהוה, כדבר משה, ויסר הערוב, מפרעה מעבדיו ומעמו:  לא נשאר, אחד.  כח ויכבד פרעה את-ליבו, גם בפעם הזאת; ולא שילח, את-העם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ


יש לך שאלה או הערה?