תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


ויקרא פרק כד

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב צו את-בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור:  להעלות נר, תמיד.  ג מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד, יערוך אותו אהרון מערב עד-בוקר לפני יהוה--תמיד:  חוקת עולם, לדורותיכם.  ד על המנורה הטהורה, יערוך את-הנרות, לפני יהוה, תמיד.  {פ}

ה ולקחת סולת--ואפית אותה, שתים עשרה חלות; שני, עשרונים, יהיה, החלה האחת.  ו ושמת אותם שתיים מערכות, שש המערכת, על השולחן הטהור, לפני יהוה.  ז ונתת על-המערכת, לבונה זכה; והייתה ללחם לאזכרה, אישה ליהוה.  ח ביום השבת ביום השבת, יערכנו לפני יהוה--תמיד:  מאת בני-ישראל, ברית עולם.  ט והייתה לאהרון ולבניו, ואכלוהו במקום קדוש:  כי קודש קודשים הוא לו, מאישי יהוה--חוק-עולם.  {ס}

י וייצא, בן-אישה ישראלית, והוא בן-איש מצרי, בתוך בני ישראל; ויינצו, במחנה, בן הישראלית, ואיש הישראלי.  יא וייקוב בן-האישה הישראלית את-השם, ויקלל, ויביאו אותו, אל-משה; ושם אימו שלומית בת-דברי, למטה-דן.  יב ויניחוהו, במשמר, לפרוש להם, על-פי יהוה.  {פ}

יג וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  יד הוצא את-המקלל, אל-מחוץ למחנה, וסמכו כל-השומעים את-ידיהם, על-ראשו; ורגמו אותו, כל-העדה.  טו ואל-בני ישראל, תדבר לאמור:  איש איש כי-יקלל אלוהיו, ונשא חטאו.  טז ונוקב שם-יהוה מות יומת, רגום ירגמו-בו כל-העדה:  כגר, כאזרח--בנוקבו-שם, יומת.  יז ואיש, כי יכה כל-נפש אדם--מות, יומת.  יח ומכה נפש-בהמה, ישלמנה--נפש, תחת נפש.  יט ואיש, כי-ייתן מום בעמיתו--כאשר עשה, כן ייעשה לו.  כ שבר, תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן--כאשר ייתן מום באדם, כן יינתן בו.  כא ומכה בהמה, ישלמנה; ומכה אדם, יומת.  כב משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה:  כי אני יהוה, אלוהיכם.  כג וידבר משה, אל-בני ישראל, ויוציאו את-המקלל אל-מחוץ למחנה, וירגמו אותו אבן; ובני-ישראל עשו, כאשר ציווה יהוה את-משה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ויקרא - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


יש לך שאלה או הערה?