תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק ח

א וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ב דבר, אל-אהרון, ואמרת, אליו:  בהעלותך, את-הנרות, אל-מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות.  ג ויעש כן, אהרון--אל-מול פני המנורה, העלה נרותיה:  כאשר ציווה יהוה, את-משה.  ד וזה מעשה המנורה מקשה זהב, עד-ירכה עד-פרחה מקשה היא:  כמראה, אשר הראה יהוה את-משה--כן עשה, את-המנורה.  {פ}

ה וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  ו קח, את-הלויים, מתוך, בני ישראל; וטיהרת, אותם.  ז וכה-תעשה להם לטהרם, הזה עליהם מי חטאת; והעבירו תער על-כל-בשרם, וכיבסו בגדיהם והיטהרו.  ח ולקחו, פר בן-בקר, ומנחתו, סולת בלולה בשמן; ופר-שני בן-בקר, תיקח לחטאת.  ט והקרבת, את-הלויים, לפני, אוהל מועד; והקהלת--את-כל-עדת, בני ישראל.  י והקרבת את-הלויים, לפני יהוה; וסמכו בני-ישראל את-ידיהם, על-הלויים.  יא והניף אהרון את-הלויים תנופה לפני יהוה, מאת בני ישראל; והיו, לעבוד את-עבודת יהוה.  יב והלויים יסמכו את-ידיהם, על ראש הפרים; ועשה את-האחד חטאת ואת-האחד עולה, ליהוה, לכפר, על-הלויים.  יג והעמדת, את-הלויים, לפני אהרון, ולפני בניו; והנפת אותם תנופה, ליהוה.  יד והבדלת, את-הלויים, מתוך, בני ישראל; והיו לי, הלויים.  טו ואחרי-כן יבואו הלויים, לעבוד את-אוהל מועד; וטיהרת אותם, והנפת אותם תנופה.  טז כי נתונים נתונים המה לי, מתוך בני ישראל:  תחת פטרת כל-רחם בכור כול, מבני ישראל--לקחתי אותם, לי.  יז כי לי כל-בכור בבני ישראל, באדם ובבהמה:  ביום, הכותי כל-בכור בארץ מצריים, הקדשתי אותם, לי.  יח ואקח, את-הלויים, תחת כל-בכור, בבני ישראל.  יט ואתנה את-הלויים נתונים לאהרון ולבניו, מתוך בני ישראל, לעבוד את-עבודת בני-ישראל באוהל מועד, ולכפר על-בני ישראל; ולא יהיה בבני ישראל, נגף, בגשת בני-ישראל, אל-הקודש.  כ ויעש משה ואהרון וכל-עדת בני-ישראל, ללויים:  ככול אשר-ציווה יהוה את-משה, ללויים--כן-עשו להם, בני ישראל.  כא ויתחטאו הלויים, ויכבסו בגדיהם, וינף אהרון אותם תנופה, לפני יהוה; ויכפר עליהם אהרון, לטהרם.  כב ואחרי-כן באו הלויים, לעבוד את-עבודתם באוהל מועד, לפני אהרון, ולפני בניו:  כאשר ציווה יהוה את-משה על-הלויים, כן עשו להם.  {ס}

כג וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  כד זאת, אשר ללויים:  מבן חמש ועשרים שנה, ומעלה, יבוא לצבוא צבא, בעבודת אוהל מועד.  כה ומבן חמישים שנה, ישוב מצבא העבודה; ולא יעבוד, עוד.  כו ושירת את-אחיו באוהל מועד, לשמור משמרת, ועבודה, לא יעבוד; ככה תעשה ללויים, במשמרותם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?