תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק יד

א ותישא, כל-העדה, וייתנו, את-קולם; ויבכו העם, בלילה ההוא.  ב ויילונו על-משה ועל-אהרון, כול בני ישראל; ויאמרו אליהם כל-העדה, לו-מתנו בארץ מצריים, או במדבר הזה, לו-מתנו.  ג ולמה יהוה מביא אותנו אל-הארץ הזאת, לנפול בחרב--נשינו וטפנו, יהיו לבז; הלוא טוב לנו, שוב מצריימה.  ד ויאמרו, איש אל-אחיו:  ניתנה ראש, ונשובה מצריימה.  ה וייפול משה ואהרון, על-פניהם, לפני, כל-קהל עדת בני ישראל.  ו ויהושוע בן-נון, וכלב בן-יפונה, מן-התרים, את-הארץ--קרעו, בגדיהם.  ז ויאמרו, אל-כל-עדת בני-ישראל לאמור:  הארץ, אשר עברנו בה לתור אותה--טובה הארץ, מאוד מאוד.  ח אם-חפץ בנו, יהוה--והביא אותנו אל-הארץ הזאת, ונתנה לנו:  ארץ, אשר-היא זבת חלב ודבש.  ט אך ביהוה, אל-תמרודו, ואתם אל-תיראו את-עם הארץ, כי לחמנו הם; סר צילם מעליהם ויהוה איתנו, אל-תיראום.  י ויאמרו, כל-העדה, לרגום אותם, באבנים; וכבוד יהוה, נראה באוהל מועד, אל-כל-בני, ישראל.  {פ}

יא ויאמר יהוה אל-משה, עד-אנה ינאצוני העם הזה; ועד-אנה, לא-יאמינו בי, בכול האותות, אשר עשיתי בקרבו.  יב אכנו בדבר, ואורישנו; ואעשה, אותך, לגוי-גדול ועצום, ממנו.  יג ויאמר משה, אל-יהוה:  ושמעו מצריים, כי-העלית בכוחך את-העם הזה מקרבו.  יד ואמרו, אל-יושב הארץ הזאת, שמעו כי-אתה יהוה, בקרב העם הזה:  אשר-עין בעין נראה אתה יהוה, ועננך עומד עליהם, ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם, ובעמוד אש לילה.  טו והמתה את-העם הזה, כאיש אחד; ואמרו, הגויים, אשר-שמעו את-שמעך, לאמור.  טז מבלתי יכולת יהוה, להביא את-העם הזה, אל-הארץ, אשר-נשבע להם; וישחטם, במדבר.  יז ועתה, יגדל-נא כוח אדוניי, כאשר דיברת, לאמור.  יח יהוה, ארך אפיים ורב-חסד, נושא עוון, ופשע; ונקה, לא ינקה--פוקד עוון אבות על-בנים, על-שילשים ועל-ריבעים.  יט סלח-נא, לעוון העם הזה--כגודל חסדך; וכאשר נשאת לעם הזה, ממצריים ועד-הנה.  כ ויאמר יהוה, סלחתי כדברך.  כא ואולם, חי-אני:  ויימלא כבוד-יהוה, את-כל-הארץ.  כב כי כל-האנשים, הרואים את-כבודי ואת-אותותיי, אשר-עשיתי במצריים, ובמדבר; וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי.  כג אם-יראו, את-הארץ, אשר נשבעתי, לאבותם; וכל-מנאציי, לא יראוה.  כד ועבדי כלב, עקב הייתה רוח אחרת עימו, וימלא, אחריי--והביאותיו, אל-הארץ אשר-בא שמה, וזרעו, יורישנה.  כה והעמלקי והכנעני, יושב בעמק; מחר, פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים-סוף.  {פ}

כו וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.  כז עד-מתיי, לעדה הרעה הזאת, אשר המה מלינים, עליי; את-תלונות בני ישראל, אשר המה מלינים עליי--שמעתי.  כח אמור אליהם, חי-אני נאום-יהוה, אם-לא, כאשר דיברתם באוזניי:  כן, אעשה לכם.  כט במדבר הזה ייפלו פגריכם וכל-פקודיכם, לכל-מספרכם, מבן עשרים שנה, ומעלה:  אשר הלינותם, עליי.  ל אם-אתם, תבואו אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לשכן אתכם בה--כי אם-כלב בן-יפונה, ויהושוע בן-נון.  לא וטפכם--אשר אמרתם, לבז יהיה:  והביאתי אותם--וידעו את-הארץ, אשר מאסתם בה.  לב ופגריכם, אתם--ייפלו, במדבר הזה.  לג ובניכם יהיו רועים במדבר, ארבעים שנה, ונשאו, את-זנותיכם--עד-תום פגריכם, במדבר.  לד במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ, ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את-עוונותיכם, ארבעים שנה; וידעתם, את-תנואתי.  לה אני יהוה, דיברתי, אם-לא זאת אעשה לכל-העדה הרעה הזאת, הנועדים עליי; במדבר הזה ייתמו, ושם ימותו.  לו והאנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; וישובו, וילינו עליו את-כל-העדה, להוציא דיבה, על-הארץ.  לז וימותו, האנשים, מוציאי דיבת-הארץ, רעה--במגפה, לפני יהוה.  לח ויהושוע בן-נון, וכלב בן-יפונה, חיו מן-האנשים ההם, ההולכים לתור את-הארץ.  לט וידבר משה את-הדברים האלה, אל-כל-בני ישראל; ויתאבלו העם, מאוד.  מ וישכימו בבוקר, ויעלו אל-ראש-ההר לאמור:  הננו, ועלינו אל-המקום אשר-אמר יהוה--כי חטאנו.  מא ויאמר משה, למה זה אתם עוברים את-פי יהוה; והיא, לא תצלח.  מב אל-תעלו, כי אין יהוה בקרבכם; ולא, תינגפו, לפני, אויביכם.  מג כי העמלקי והכנעני שם לפניכם, ונפלתם בחרב:  כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה, ולא-יהיה יהוה עימכם.  מד ויעפילו, לעלות אל-ראש ההר; וארון ברית-יהוה ומשה, לא-משו מקרב המחנה.  מה ויירד העמלקי והכנעני, היושב בהר ההוא; ויכום ויכתום, עד-החורמה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?