תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק טז

א וייקח קורח, בן-יצהר בן-קהת בן-לוי; ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן-פלת--בני ראובן.  ב ויקומו לפני משה, ואנשים מבני-ישראל חמישים ומאתיים, נשיאי עדה קריאי מועד, אנשי-שם.  ג וייקהלו על-משה ועל-אהרון, ויאמרו אליהם רב-לכם--כי כל-העדה כולם קדושים, ובתוכם יהוה; ומדוע תתנשאו, על-קהל יהוה.  ד וישמע משה, וייפול על-פניו.  ה וידבר אל-קורח ואל-כל-עדתו, לאמור, בוקר ויודע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש, והקריב אליו; ואת אשר יבחר-בו, יקריב אליו.  ו זאת, עשו:  קחו-לכם מחתות, קורח וכל-עדתו.  ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת לפני יהוה, מחר, והיה האיש אשר-יבחר יהוה, הוא הקדוש; רב-לכם, בני לוי.  ח ויאמר משה, אל-קורח:  שמעו-נא, בני לוי.  ט המעט מכם, כי-הבדיל אלוהי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם, אליו--לעבוד, את-עבודת משכן יהוה, ולעמוד לפני העדה, לשרתם.  י ויקרב, אותך, ואת-כל-אחיך בני-לוי, איתך; וביקשתם, גם-כהונה.  יא לכן, אתה וכל-עדתך--הנועדים, על-יהוה; ואהרון מה-הוא, כי תלינו עליו.  יב וישלח משה, לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב; ויאמרו, לא נעלה.  יג המעט, כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש, להמיתנו, במדבר:  כי-תשתרר עלינו, גם-השתרר.  יד אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש, הביאותנו, ותיתן-לנו, נחלת שדה וכרם; העיני האנשים ההם, תנקר--לא נעלה.  טו וייחר למשה, מאוד, ויאמר אל-יהוה, אל-תפן אל-מנחתם; לא חמור אחד מהם, נשאתי, ולא הרעותי, את-אחד מהם.  טז ויאמר משה, אל-קורח, אתה וכל-עדתך, היו לפני יהוה:  אתה והם ואהרון, מחר.  יז וקחו איש מחתתו, ונתתם עליהם קטורת, והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו, חמישים ומאתיים מחתות; ואתה ואהרון, איש מחתתו.  יח ויקחו איש מחתתו, וייתנו עליהם אש, וישימו עליהם, קטורת; ויעמדו, פתח אוהל מועד--ומשה ואהרון.  יט ויקהל עליהם קורח את-כל-העדה, אל-פתח אוהל מועד; ויירא כבוד-יהוה, אל-כל-העדה.  {ס}

כ וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרון לאמור.  כא היבדלו, מתוך העדה הזאת; ואכלה אותם, כרגע.  כב וייפלו על-פניהם, ויאמרו, אל, אלוהי הרוחות לכל-בשר:  האיש אחד יחטא, ועל כל-העדה תקצוף.  {ס}

כג וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  כד דבר אל-העדה, לאמור:  היעלו, מסביב, למשכן-קורח, דתן ואבירם.  כה ויקם משה, וילך אל-דתן ואבירם; וילכו אחריו, זקני ישראל.  כו וידבר אל-העדה לאמור, סורו נא מעל אוהלי האנשים הרשעים האלה, ואל-תיגעו, בכל-אשר להם:  פן-תיספו, בכל-חטאותם.  כז וייעלו, מעל משכן-קורח דתן ואבירם--מסביב; ודתן ואבירם יצאו ניצבים, פתח אוהליהם, ונשיהם ובניהם, וטפם.  כח ויאמר, משה, בזאת תדעון, כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה:  כי-לא, מליבי.  כט אם-כמות כל-האדם, ימותון אלה, ופקודת כל-האדם, ייפקד עליהם--לא יהוה, שלחני.  ל ואם-בריאה יברא יהוה, ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אותם ואת-כל-אשר להם, וירדו חיים, שאולה--וידעתם, כי ניאצו האנשים האלה את-יהוה.  לא ויהי, ככלותו, לדבר, את כל-הדברים האלה; ותיבקע האדמה, אשר תחתיהם.  לב ותפתח הארץ את-פיה, ותבלע אותם ואת-בתיהם, ואת כל-האדם אשר לקורח, ואת כל-הרכוש.  לג ויירדו הם וכל-אשר להם, חיים--שאולה; ותכס עליהם הארץ, ויאבדו מתוך הקהל.  לד וכל-ישראל, אשר סביבותיהם--נסו לקולם:  כי אמרו, פן-תבלענו הארץ.  לה ואש יצאה, מאת יהוה; ותאכל, את החמישים ומאתיים איש, מקריבי, הקטורת.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?