תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק יח

א ויאמר יהוה, אל-אהרון, אתה ובניך ובית-אביך איתך, תשאו את-עוון המקדש; ואתה ובניך איתך, תשאו את-עוון כהונתכם.  ב וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך, הקרב איתך, ויילוו עליך, וישרתוך; ואתה ובניך איתך, לפני אוהל העדות.  ג ושמרו, משמרתך, ומשמרת, כל-האוהל:  אך אל-כלי הקודש ואל-המזבח לא יקרבו, ולא-ימותו גם-הם גם-אתם.  ד ונלוו עליך--ושמרו את-משמרת אוהל מועד, לכול עבודת האוהל; וזר, לא-יקרב אליכם.  ה ושמרתם, את משמרת הקודש, ואת, משמרת המזבח; ולא-יהיה עוד קצף, על-בני ישראל.  ו ואני, הנה לקחתי את-אחיכם הלויים, מתוך, בני ישראל--לכם מתנה נתונים, ליהוה, לעבוד, את-עבודת אוהל מועד.  ז ואתה ובניך איתך תשמרו את-כהונתכם לכל-דבר המזבח, ולמבית לפרוכת--ועבדתם; עבודת מתנה, אתן את-כהונתכם, והזר הקרב, יומת.  {פ}

ח וידבר יהוה, אל-אהרון, ואני הנה נתתי לך, את-משמרת תרומותיי:  לכל-קודשי בני-ישראל לך נתתים למושחה, ולבניך--לחוק-עולם.  ט זה-יהיה לך מקודש הקודשים, מן-האש:  כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם, ולכל-אשמם אשר ישיבו לי--קודש קודשים לך הוא, ולבניך.  י בקודש הקודשים, תאכלנו; כל-זכר יאכל אותו, קודש יהיה-לך.  יא וזה-לך תרומת מתנם, לכל-תנופות בני ישראל--לך נתתים ולבניך ולבנותיך איתך, לחוק-עולם:  כל-טהור בביתך, יאכל אותו.  יב כול חלב יצהר, וכל-חלב תירוש ודגן--ראשיתם אשר-ייתנו ליהוה, לך נתתים.  יג ביכורי כל-אשר בארצם, אשר-יביאו ליהוה--לך יהיה:  כל-טהור בביתך, יאכלנו.  יד כל-חרם בישראל, לך יהיה.  טו כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה, באדם ובבהמה--יהיה-לך:  אך פדה תפדה, את בכור האדם, ואת בכור-הבהמה הטמאה, תפדה.  טז ופדוייו, מבן-חודש תפדה, בערכך, כסף חמשת שקלים בשקל הקודש:  עשרים גרה, הוא.  יז אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז, לא תפדה--קודש הם:  את-דמם תזרוק על-המזבח, ואת-חלבם תקטיר--אישה לריח ניחוח, ליהוה.  יח ובשרם, יהיה-לך:  כחזה התנופה וכשוק הימין, לך יהיה.  יט כול תרומות הקודשים, אשר ירימו בני-ישראל ליהוה--נתתי לך ולבניך ולבנותיך איתך, לחוק-עולם:  ברית מלח עולם היא לפני יהוה, לך ולזרעך איתך.  כ ויאמר יהוה אל-אהרון, בארצם לא תנחל, וחלק, לא-יהיה לך בתוכם:  אני חלקך ונחלתך, בתוך בני ישראל.  {ס}

כא ולבני לוי, הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה, חלף עבודתם אשר-הם עובדים, את-עבודת אוהל מועד.  כב ולא-יקרבו עוד בני ישראל, אל-אוהל מועד, לשאת חטא, למות.  כג ועבד הלוי הוא, את-עבודת אוהל מועד, והם, ישאו עוונם:  חוקת עולם, לדורותיכם, ובתוך בני ישראל, לא ינחלו נחלה.  כד כי את-מעשר בני-ישראל, אשר ירימו ליהוה תרומה, נתתי ללויים, לנחלה; על-כן, אמרתי להם, בתוך בני ישראל, לא ינחלו נחלה.  {פ}

כה וידבר יהוה, אל-משה לאמור.  כו ואל-הלויים תדבר, ואמרת אליהם, כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאיתם, בנחלתכם--והרמותם ממנו תרומת יהוה, מעשר מן-המעשר.  כז ונחשב לכם, תרומתכם--כדגן, מן-הגורן, וכמלאה, מן-היקב.  כח כן תרימו גם-אתם, תרומת יהוה, מכול מעשרותיכם, אשר תקחו מאת בני ישראל; ונתתם ממנו את-תרומת יהוה, לאהרון הכוהן.  כט מכול, מתנותיכם, תרימו, את כל-תרומת יהוה:  מכל-חלבו--את-מקדשו, ממנו.  ל ואמרת, אליהם:  בהרימכם את-חלבו, ממנו, ונחשב ללויים, כתבואת גורן וכתבואת יקב.  לא ואכלתם אותו בכל-מקום, אתם וביתכם:  כי-שכר הוא לכם, חלף עבודתכם באוהל מועד.  לב ולא-תשאו עליו חטא, בהרימכם את-חלבו ממנו; ואת-קודשי בני-ישראל לא תחללו, ולא תמותו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?