תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כב

א ויסעו, בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו.  {ס}

ב וירא בלק, בן-ציפור, את כל-אשר-עשה ישראל, לאמורי.  ג ויגר מואב מפני העם, מאוד--כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל.  ד ויאמר מואב אל-זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבותינו, כלחוך השור, את ירק השדה; ובלק בן-ציפור מלך למואב, בעת ההיא.  ה וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור, פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו--לקרוא-לו:  לאמור, הנה עם יצא ממצריים הנה כיסה את-עין הארץ, והוא יושב, ממולי.  ו ועתה לכה-נא אורה-לי את-העם הזה, כי-עצום הוא ממני--אוליי אוכל נכה-בו, ואגרשנו מן-הארץ:  כי ידעתי, את אשר-תברך מבורך, ואשר תאור, יואר.  ז וילכו זקני מואב, וזקני מדיין, וקסמים, בידם; ויבואו, אל-בלעם, וידברו אליו, דברי בלק.  ח ויאמר אליהם, לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דבר, כאשר ידבר יהוה אליי; ויישבו שרי-מואב, עם-בלעם.  ט ויבוא אלוהים, אל-בלעם; ויאמר, מי האנשים האלה עימך.  י ויאמר בלעם, אל-האלוהים:  בלק בן-ציפור מלך מואב, שלח אליי.  יא הנה העם היוצא ממצריים, ויכס את-עין הארץ; עתה, לכה קובה-לי אותו--אוליי אוכל להילחם בו, וגירשתיו.  יב ויאמר אלוהים אל-בלעם, לא תלך עימהם; לא תאור את-העם, כי ברוך הוא.  יג ויקם בלעם, בבוקר, ויאמר אל-שרי בלק, לכו אל-ארצכם:  כי מיאן יהוה, לתיתי להלוך עימכם.  יד ויקומו שרי מואב, ויבואו אל-בלק; ויאמרו, מיאן בלעם הלוך עימנו.  טו ויוסף עוד, בלק, שלוח שרים, רבים ונכבדים מאלה.  טז ויבואו, אל-בלעם; ויאמרו לו, כה אמר בלק בן-ציפור, אל-נא תימנע, מהלוך אליי.  יז כי-כבד אכבדך מאוד, וכול אשר-תאמר אליי אעשה; ולכה-נא, קובה-לי, את, העם הזה.  יח ויען בלעם, ויאמר אל-עבדי בלק, אם-ייתן-לי בלק מלוא ביתו, כסף וזהב--לא אוכל, לעבור את-פי יהוה אלוהיי, לעשות קטנה, או גדולה.  יט ועתה, שבו נא בזה גם-אתם--הלילה; ואדעה, מה-יוסף יהוה דבר עימי.  כ ויבוא אלוהים אל-בלעם, לילה, ויאמר לו אם-לקרוא לך באו האנשים, קום לך איתם; ואך, את-הדבר אשר-אדבר אליך--אותו תעשה.  כא ויקם בלעם בבוקר, ויחבוש את-אתונו; וילך, עם-שרי מואב.  כב וייחר-אף אלוהים, כי-הולך הוא, ויתייצב מלאך יהוה בדרך, לשטן לו; והוא רוכב על-אתונו, ושני נעריו עימו.  כג ותרא האתון את-מלאך יהוה ניצב בדרך, וחרבו שלופה בידו, ותט האתון מן-הדרך, ותלך בשדה; ויך בלעם את-האתון, להטותה הדרך.  כד ויעמוד מלאך יהוה, במשעול הכרמים--גדר מזה, וגדר מזה.  כה ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותילחץ אל-הקיר, ותלחץ את-רגל בלעם, אל-הקיר; ויוסף, להכותה.  כו ויוסף מלאך-יהוה, עבור; ויעמוד במקום צר, אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאל.  כז ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותרבץ תחת בלעם; וייחר-אף בלעם, ויך את-האתון במקל.  כח ויפתח יהוה, את-פי האתון; ותאמר לבלעם, מה-עשיתי לך, כי הכיתני, זה שלוש רגלים.  כט ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי; לו יש-חרב בידי, כי עתה הרגתיך.  ל ותאמר האתון אל-בלעם, הלוא אנוכי אתונך אשר-רכבת עליי מעודך עד-היום הזה--ההסכן הסכנתי, לעשות לך כה; ויאמר, לא.  לא ויגל יהוה, את-עיני בלעם, וירא את-מלאך יהוה ניצב בדרך, וחרבו שלופה בידו; וייקוד וישתחו, לאפיו.  לב ויאמר אליו, מלאך יהוה, על-מה הכית את-אתונך, זה שלוש רגלים; הנה אנוכי יצאתי לשטן, כי-ירט הדרך לנגדי.  לג ותראני, האתון, ותט לפניי, זה שלוש רגלים; אוליי נטתה מפניי, כי עתה גם-אותך הרגתי ואותה החייתי.  לד ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה, חטאתי--כי לא ידעתי, כי אתה ניצב לקראתי בדרך; ועתה אם-רע בעיניך, אשובה לי.  לה ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם, לך עם-האנשים, ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך, אותו תדבר; וילך בלעם, עם-שרי בלק.  לו וישמע בלק, כי בא בלעם; וייצא לקראתו אל-עיר מואב, אשר על-גבול ארנון, אשר, בקצה הגבול.  לז ויאמר בלק אל-בלעם, הלוא שלוח שלחתי אליך לקרוא-לך--למה לא-הלכת, אליי; האומנם, לא אוכל כבדך.  לח ויאמר בלעם אל-בלק, הנה-באתי אליך--עתה, היכול אוכל דבר מאומה:  הדבר, אשר ישים אלוהים בפי--אותו אדבר.  לט וילך בלעם, עם-בלק; ויבואו, קרית חוצות.  מ ויזבח בלק, בקר וצאן; וישלח לבלעם, ולשרים אשר איתו.  מא ויהי בבוקר--וייקח בלק את-בלעם, ויעלהו במות בעל; וירא משם, קצה העם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?