תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק ז

א וישכם ירובעל הוא גדעון, וכל-העם אשר איתו, ויחנו, על-עין חרוד; ומחנה מדיין היה-לו מצפון, מגבעת המורה בעמק.  {ס}

ב ויאמר יהוה, אל-גדעון, רב העם אשר איתך, מתיתי את-מדיין בידם:  פן-יתפאר עליי ישראל לאמור, ידי הושיעה לי.  ג ועתה, קרא נא באוזני העם לאמור, מי-ירא וחרד, ישוב ויצפור מהר הגלעד; וישב מן-העם, עשרים ושניים אלף, ועשרת אלפים, נשארו.  {ס}

ד ויאמר יהוה אל-גדעון, עוד העם רב, הורד אותם אל-המים, ואצרפנו לך שם; והיה אשר אומר אליך זה ילך איתך, הוא ילך איתך, וכול אשר-אומר אליך זה לא-ילך עימך, הוא לא ילך.  ה ויורד את-העם, אל-המים; ויאמר יהוה אל-גדעון, כול אשר-ילוק בלשונו מן-המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד, וכול אשר-יכרע על-ברכיו, לשתות.  ו ויהי, מספר המלקקים בידם אל-פיהם--שלוש מאות, איש; וכול יתר העם, כרעו על-ברכיהם לשתות מים.  {ס}

ז ויאמר יהוה אל-גדעון, בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם, ונתתי את-מדיין, בידך; וכל-העם--ילכו, איש למקומו.  ח ויקחו את-צידה העם בידם ואת שופרותיהם, ואת כל-איש ישראל שילח איש לאוהליו, ובשלוש-מאות האיש, החזיק; ומחנה מדיין, היה לו מתחת בעמק.  {פ}

ט ויהי, בלילה ההוא, ויאמר אליו יהוה, קום רד במחנה:  כי נתתיו, בידך.  י ואם-ירא אתה, לרדת--רד אתה ופורה נערך, אל-המחנה.  יא ושמעת, מה-ידברו, ואחר תחזקנה ידיך, וירדת במחנה; ויירד הוא ופורה נערו, אל-קצה החמושים אשר במחנה.  יב ומדיין ועמלק וכל-בני-קדם נופלים בעמק, כארבה לרוב; ולגמליהם אין מספר, כחול שעל-שפת הים לרוב.  יג ויבוא גדעון--והנה-איש, מספר לריעהו חלום; ויאמר הנה חלום חלמתי, והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדיין, ויבוא עד-האוהל ויכהו וייפול ויהפכהו למעלה, ונפל האוהל.  יד ויען ריעהו ויאמר, אין זאת, בלתי אם-חרב גדעון בן-יואש, איש ישראל:  נתן האלוהים בידו, את-מדיין ואת-כל-המחנה.  {פ}

טו ויהי כשמוע גדעון את-מספר החלום, ואת-שברו--וישתחו; וישב, אל-מחנה ישראל, ויאמר קומו, כי-נתן יהוה בידכם את-מחנה מדיין.  טז ויחץ את-שלוש-מאות האיש, שלושה ראשים; וייתן שופרות ביד-כולם וכדים ריקים, ולפידים בתוך הכדים.  יז ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו; והנה אנוכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר-אעשה כן תעשון.  יח ותקעתי, בשופר--אנוכי, וכל-אשר איתי; ותקעתם בשופרות גם-אתם, סביבות כל-המחנה, ואמרתם, ליהוה ולגדעון.  {פ}

יט ויבוא גדעון ומאה-איש אשר-איתו בקצה המחנה, ראש האשמורת התיכונה--אך הקם הקימו, את-השומרים; ויתקעו, בשופרות, ונפוץ הכדים, אשר בידם.  כ ויתקעו שלושת הראשים בשופרות, וישברו הכדים, ויחזיקו ביד-שמאלם בלפידים, וביד-ימינם השופרות לתקוע; ויקראו, חרב ליהוה ולגדעון.  כא ויעמדו איש תחתיו, סביב למחנה; וירץ כל-המחנה ויריעו, וינוסו.  כב ויתקעו, שלוש-מאות השופרות, וישם יהוה את חרב איש בריעהו, ובכל-המחנה; וינס המחנה עד-בית השיטה, צררתה--עד שפת-אביל מחולה, על-טבת.  כג וייצעק איש-ישראל מנפתלי ומן-אשר, ומן-כל-מנשה; וירדפו, אחרי מדיין.  כד ומלאכים שלח גדעון בכל-הר אפריים לאמור, רדו לקראת מדיין ולכדו להם את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן; וייצעק כל-איש אפריים, וילכדו את-המים, עד בית ברה, ואת-הירדן.  כה וילכדו שני-שרי מדיין את-עורב ואת-זאב, ויהרגו את-עורב בצור-עורב ואת-זאב הרגו ביקב-זאב, וירדפו, אל-מדיין; וראש-עורב וזאב--הביאו אל-גדעון, מעבר לירדן.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


יש לך שאלה או הערה?