תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


שופטים פרק טז

א וילך שמשון, עזתה; וירא-שם אישה זונה, ויבוא אליה.  ב לעזתים לאמור, בא שמשון הנה, ויסובו ויארבו-לו כל-הלילה, בשער העיר; ויתחרשו כל-הלילה לאמור, עד-אור הבוקר והרגנוהו.  ג וישכב שמשון, עד-חצי הלילה, ויקם בחצי הלילה ויאחוז בדלתות שער-העיר ובשתי המזוזות, וייסעם עם-הבריח וישם על-כתפיו; ויעלם אל-ראש ההר, אשר על-פני חברון.  {פ}

ד ויהי, אחרי-כן, ויאהב אישה, בנחל שורק; ושמה, דלילה.  ה ויעלו אליה סרני פלשתים, ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כוחו גדול, ובמה נוכל לו, ואסרנוהו לענותו; ואנחנו, ניתן-לך, איש, אלף ומאה כסף.  ו ותאמר דלילה, אל-שמשון, הגידה-נא לי, במה כוחך גדול; ובמה תיאסר, לענותך.  ז ויאמר אליה, שמשון, אם-יאסרוני בשבעה יתרים לחים, אשר לא-חורבו--וחליתי והייתי, כאחד האדם.  ח ויעלו-לה סרני פלשתים, שבעה יתרים לחים--אשר לא-חורבו; ותאסרהו, בהם.  ט והאורב, יושב לה בחדר, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וינתק, את-היתרים, כאשר יינתק פתיל-הנעורת בהריחו אש, ולא נודע כוחו.  י ותאמר דלילה, אל-שמשון, הנה התלת בי, ותדבר אליי כזבים; עתה הגידה-נא לי, במה תיאסר.  יא ויאמר אליה--אם-אסור יאסרוני בעבותים חדשים, אשר לא-נעשה בהם מלאכה:  וחליתי והייתי, כאחד האדם.  יב ותיקח דלילה עבותים חדשים ותאסרהו בהם, ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון, והאורב, יושב בחדר; וינתקם מעל זרועותיו, כחוט.  יג ותאמר דלילה אל-שמשון, עד-הנה התלת בי ותדבר אליי כזבים--הגידה לי, במה תיאסר; ויאמר אליה--אם-תארגי את-שבע מחלפות ראשי, עם-המסכת.  יד ותתקע, ביתד, ותאמר אליו, פלשתים עליך שמשון; וייקץ, משנתו, וייסע את-היתד הארג, ואת-המסכת.  טו ותאמר אליו, איך תאמר אהבתיך, וליבך, אין איתי:  זה שלוש פעמים, התלת בי, ולא-הגדת לי, במה כוחך גדול.  טז ויהי כי-הציקה לו בדבריה, כל-הימים--ותאלצהו; ותקצר נפשו, למות.  יז ויגד-לה את-כל-ליבו, ויאמר לה מורה לא-עלה על-ראשי--כי-נזיר אלוהים אני, מבטן אימי; אם-גולחתי וסר ממני כוחי, וחליתי והייתי ככל-האדם.  יח ותרא דלילה, כי-הגיד לה את-כל-ליבו, ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמור עלו הפעם, כי-הגיד לי את-כל-ליבו; ועלו אליה סרני פלשתים, ויעלו הכסף בידם.  יט ותיישנהו, על-ברכיה, ותקרא לאיש, ותגלח את-שבע מחלפות ראשו; ותחל, לענותו, ויסר כוחו, מעליו.  כ ותאמר, פלשתים עליך שמשון; וייקץ משנתו, ויאמר אצא כפעם בפעם ואינער, והוא לא ידע, כי יהוה סר מעליו.  כא ויאחזוהו פלשתים, וינקרו את-עיניו; ויורידו אותו עזתה, ויאסרוהו בנחושתיים, ויהי טוחן, בבית האסורים.  כב ויחל שיער-ראשו לצמח, כאשר גולח.  {פ}

כג וסרני פלשתים, נאספו לזבוח זבח-גדול לדגון אלוהיהם--ולשמחה; ויאמרו--נתן אלוהינו בידנו, את שמשון אויבנו.  כד ויראו אותו העם, ויהללו את-אלוהיהם:  כי אמרו, נתן אלוהינו בידנו את-אויבנו, ואת מחריב ארצנו, ואשר הרבה את-חללינו.  כה ויהי, כטוב ליבם, ויאמרו, קראו לשמשון וישחק-לנו; ויקראו לשמשון מבית האסורים, ויצחק לפניהם, ויעמידו אותו, בין העמודים.  כו ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו, הניחה אותי, והמישני את-העמודים, אשר הבית נכון עליהם; ואישען, עליהם.  כז והבית, מלא האנשים והנשים, ושמה, כול סרני פלשתים; ועל-הגג, כשלושת אלפים איש ואישה, הרואים, בשחוק שמשון.  כח ויקרא שמשון אל-יהוה, ויאמר:  אדוניי יהוה זוכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה, האלוהים, ואינקמה נקם-אחת משתי עיניי, מפלשתים.  כט וילפות שמשון את-שני עמודי התווך, אשר הבית נכון עליהם, וייסמך, עליהם--אחד בימינו, ואחד בשמאלו.  ל ויאמר שמשון, תמות נפשי עם-פלשתים, ויט בכוח, וייפול הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו; ויהיו המתים, אשר המית במותו, רבים, מאשר המית בחייו.  לא ויירדו אחיו וכל-בית אביהו, וישאו אותו, ויעלו ויקברו אותו בין צורעה ובין אשתאול, בקבר מנוח אביו; והוא שפט את-ישראל, עשרים שנה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שופטים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא


יש לך שאלה או הערה?