תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק ו

א ויהי ארון-יהוה בשדה פלשתים, שבעה חודשים.  ב ויקראו פלשתים, לכוהנים ולקוסמים לאמור, מה-נעשה, לארון יהוה:  הודיעונו, במה נשלחנו למקומו.  {ס}

ג ויאמרו, אם-משלחים את-ארון אלוהי ישראל אל-תשלחו אותו ריקם--כי-השב תשיבו לו, אשם; אז תירפאו ונודע לכם, למה לא-תסור ידו מכם.  ד ויאמרו, מה האשם אשר נשיב לו, ויאמרו מספר סרני פלשתים, חמישה טחורי זהב וחמישה עכברי זהב:  כי-מגפה אחת לכולם, ולסרניכם.  ה ועשיתם צלמי טחוריכם וצלמי עכבריכם, המשחיתים את-הארץ, ונתתם לאלוהי ישראל, כבוד; אוליי, יקל את-ידו מעליכם, ומעל אלוהיכם, ומעל ארצכם.  ו ולמה תכבדו את-לבבכם, כאשר כיבדו מצריים ופרעה את-ליבם:  הלוא כאשר התעלל בהם, וישלחום וילכו.  ז ועתה, קחו ועשו עגלה חדשה אחת, ושתי פרות עלות, אשר לא-עלה עליהם עול; ואסרתם את-הפרות בעגלה, והשבותם בניהם מאחריהם הביתה.  ח ולקחתם את-ארון יהוה, ונתתם אותו אל-העגלה, ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם, תשימו בארגז מצידו; ושילחתם אותו, והלך.  ט וראיתם, אם-דרך גבולו יעלה בית שמש--הוא עשה לנו, את-הרעה הגדולה הזאת; ואם-לא, וידענו כי לא ידו נגעה בנו--מקרה הוא, היה לנו.  י ויעשו האנשים, כן, ויקחו שתי פרות עלות, ויאסרום בעגלה; ואת-בניהם, כלו בבית.  יא וישימו את-ארון יהוה, אל-העגלה; ואת הארגז, ואת עכברי הזהב, ואת, צלמי טחוריהם.  יב ויישרנה הפרות בדרך, על-דרך בית שמש, במסילה אחת הלכו הלוך וגעה, ולא-סרו ימין ושמאל; וסרני פלשתים הולכים אחריהם, עד-גבול בית שמש.  יג ובית שמש, קוצרים קציר-חיטים בעמק; וישאו את-עיניהם, ויראו את-הארון, וישמחו, לראות.  יד והעגלה באה אל-שדה יהושוע בית-השמשי, ותעמוד שם, ושם, אבן גדולה; ויבקעו, את-עצי העגלה, ואת-הפרות, העלו עולה ליהוה.  {ס}

טו והלויים הורידו את-ארון יהוה, ואת-הארגז אשר-איתו אשר-בו כלי-זהב, וישימו, אל-האבן הגדולה; ואנשי בית-שמש, העלו עולות ויזבחו זבחים ביום ההוא--ליהוה.  טז וחמישה סרני-פלשתים, ראו; וישובו עקרון, ביום ההוא.  {ס}  יז ואלה טחורי הזהב, אשר השיבו פלשתים  {ר}
אשם ליהוה:  {ס}  לאשדוד אחד  {ס}  לעזה  {ר}
אחד,  {ס}  לאשקלון אחד,  {ס}  לגת  {ר}
אחד,  {ס}  לעקרון אחד.  {ס}  יח ועכברי  {ר}
הזהב, מספר כל-ערי פלשתים לחמשת הסרנים--מעיר מבצר, ועד כופר הפרזי; ועד אביל הגדולה, אשר הניחו עליה את ארון יהוה, עד היום הזה, בשדה יהושוע בית השמשי.  יט ויך באנשי בית-שמש, כי ראו בארון יהוה, ויך בעם שבעים איש, חמישים אלף איש; ויתאבלו העם, כי-הכה יהוה בעם מכה גדולה.  כ ויאמרו, אנשי בית-שמש, מי יוכל לעמוד, לפני יהוה האלוהים הקדוש הזה; ואל-מי, יעלה מעלינו.  כא וישלחו, מלאכים, אל-יושבי קרית-יערים, לאמור:  השיבו פלשתים, את-ארון יהוה--רדו, העלו אותו אליכם.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?