תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק כא

א ויקם, וילך; ויהונתן, בא העיר.  ב ויבוא דויד נובה, אל-אחימלך הכוהן; ויחרד אחימלך לקראת דויד, ויאמר לו מדוע אתה לבדך, ואיש, אין איתך.  ג ויאמר דויד לאחימלך הכוהן, המלך ציווני דבר, ויאמר אליי איש אל-יידע מאומה את-הדבר אשר-אנוכי שולחך, ואשר ציוויתיך; ואת-הנערים יודעתי, אל-מקום פלוני אלמוני.  ד ועתה, מה-יש תחת-ידך חמישה-לחם--תנה בידי; או, הנמצא.  ה ויען הכוהן את-דויד ויאמר, אין-לחם חול אל-תחת ידי:  כי-אם-לחם קודש יש, אם-נשמרו הנערים אך מאישה.  {פ}

ו ויען דויד את-הכוהן ויאמר לו, כי אם-אישה עצורה-לנו כתמול שלשום, בצאתי, ויהיו כלי-הנערים קודש:  והוא, דרך חול--ואף, כי היום יקדש בכלי.  ז וייתן-לו הכוהן, קודש:  כי לא-היה שם לחם, כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה, לשום לחם חום, ביום הילקחו.  ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא, נעצר לפני יהוה, ושמו, דואג האדומי--אביר הרועים, אשר לשאול.  ט ויאמר דויד לאחימלך, ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב:  כי גם-חרבי וגם-כליי לא-לקחתי בידי, כי-היה דבר-המלך נחוץ.  {ס}

י ויאמר הכוהן, חרב גולית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האיפוד--אם-אותה תיקח-לך קח, כי אין אחרת זולתה בזה;  {ס}  ויאמר דויד אין כמוה, תננה לי.  יא ויקם דויד, ויברח ביום-ההוא מפני שאול; ויבוא, אל-אכיש מלך גת.  יב ויאמרו עבדי אכיש, אליו, הלוא-זה דויד, מלך הארץ; הלוא לזה, יענו במחולות לאמור, הכה שאול באלפיו, ודויד ברבבותיו.  יג וישם דויד את-הדברים האלה, בלבבו; ויירא מאוד, מפני אכיש מלך-גת.  יד וישנו את-טעמו בעיניהם, ויתהולל בידם; ויתו על-דלתות השער, ויורד רירו אל-זקנו.  {ס}

טו ויאמר אכיש, אל-עבדיו:  הנה תראו איש משתגע, למה תביאו אותו אליי.  טז חסר משוגעים, אני, כי-הבאתם את-זה, להשתגע עליי; הזה, יבוא אל-ביתי.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?