תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק כג

א ויגידו לדויד, לאמור:  הנה פלשתים נלחמים בקעילה, והמה שוסים את-הגורנות.  ב וישאל דויד ביהוה, לאמור, האלך והכיתי, בפלשתים האלה;  {ס}  ויאמר יהוה אל-דויד, לך והכית בפלשתים, והושעת, את-קעילה.  ג ויאמרו אנשי דויד, אליו, הנה אנחנו פה ביהודה, יראים; ואף כי-נלך קעילה, אל-מערכות פלשתים.  {ס}

ד ויוסף עוד דויד לשאול ביהוה, ויענהו יהוה; ויאמר, קום רד קעילה--כי-אני נותן את-פלשתים, בידך.  ה וילך דויד ואנשיו קעילה ויילחם בפלשתים, וינהג את-מקניהם, ויך בהם, מכה גדולה; ויושע דויד, את יושבי קעילה.  {ס}

ו ויהי, בברוח אביתר בן-אחימלך אל-דויד--קעילה; איפוד, ירד בידו.  ז ויוגד לשאול, כי-בא דויד קעילה; ויאמר שאול, ניכר אותו אלוהים בידי--כי נסגר לבוא, בעיר דלתיים ובריח.  ח וישמע שאול את-כל-העם, למלחמה, לרדת קעילה, לצור אל-דויד ואל-אנשיו.  ט ויידע דויד--כי עליו, שאול מחריש הרעה; ויאמר אל-אביתר הכוהן, הגישה האיפוד.  {ס}

י ויאמר, דויד, יהוה אלוהי ישראל, שמוע שמע עבדך כי-מבקש שאול לבוא אל-קעילה--לשחת לעיר, בעבורי.  יא היסגירוני בעלי קעילה בידו היירד שאול, כאשר שמע עבדך--יהוה אלוהי ישראל, הגד-נא לעבדך;  {ס}  ויאמר יהוה, יירד.  {ס}

יב ויאמר דויד--היסגירו בעלי קעילה אותי ואת-אנשיי, ביד-שאול; ויאמר יהוה, יסגירו.  {ס}

יג ויקם דויד ואנשיו כשש-מאות איש, וייצאו מקעילה, ויתהלכו, באשר יתהלכו; ולשאול הוגד, כי-נמלט דויד מקעילה, ויחדל, לצאת.  יד ויישב דויד במדבר במצדות, ויישב בהר במדבר-זיף; ויבקשהו שאול כל-הימים, ולא-נתנו אלוהים בידו.  טו וירא דויד, כי-יצא שאול לבקש את-נפשו; ודויד במדבר-זיף, בחורשה.  {ס}

טז ויקם יהונתן בן-שאול, וילך אל-דויד חורשה; ויחזק את-ידו, באלוהים.  יז ויאמר אליו אל-תירא, כי לא תמצאך יד שאול אבי, ואתה תמלוך על-ישראל, ואנוכי אהיה-לך למשנה; וגם-שאול אבי, יודע כן.  יח ויכרתו שניהם ברית, לפני יהוה; ויישב דויד בחורשה, ויהונתן הלך לביתו.  {ס}

יט ויעלו זיפים אל-שאול, הגבעתה לאמור:  הלוא דויד מסתתר עימנו במצדות, בחורשה--בגבעת החכילה, אשר מימין הישימון.  כ ועתה לכל-אוות נפשך המלך, לרדת--רד; ולנו הסגירו, ביד המלך.  כא ויאמר שאול, ברוכים אתם ליהוה:  כי חמלתם, עליי.  כב לכו-נא הכינו עוד, ודעו וראו את-מקומו אשר תהיה רגלו--מי ראהו, שם:  כי אמר אליי, ערום יערים הוא.  כג וראו ודעו, מכול המחבואים אשר יתחבא שם, ושבתם אליי אל-נכון, והלכתי איתכם; והיה, אם-ישנו בארץ--וחיפשתי אותו, בכול אלפי יהודה.  כד ויקומו וילכו זיפה, לפני שאול; ודויד ואנשיו במדבר מעון, בערבה--אל, ימין הישימון.  כה וילך שאול ואנשיו, לבקש, ויגידו לדויד, ויירד הסלע ויישב במדבר מעון; וישמע שאול, וירדוף אחרי-דויד מדבר מעון.  כו וילך שאול מצד ההר, מזה, ודויד ואנשיו מצד ההר, מזה; ויהי דויד נחפז ללכת, מפני שאול, ושאול ואנשיו עוטרים אל-דויד ואל-אנשיו, לתופשם.  כז ומלאך בא, אל-שאול לאמור:  מהרה ולכה, כי-פשטו פלשתים על-הארץ.  כח וישב שאול, מרדוף אחרי דויד, וילך, לקראת פלשתים; על-כן, קראו למקום ההוא, סלע, המחלקות.  כט ויעל דויד, משם; ויישב, במצדות עין-גדי.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?