תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל א פרק כז

א ויאמר דויד אל-ליבו, עתה איספה יום-אחד ביד-שאול; אין-לי טוב כי הימלט אימלט אל-ארץ פלשתים, ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל-גבול ישראל, ונמלטתי, מידו.  ב ויקם דויד--ויעבור הוא, ושש-מאות איש אשר עימו:  אל-אכיש בן-מעוך, מלך גת.  ג ויישב דויד עם-אכיש בגת הוא ואנשיו, איש וביתו:  דויד, ושתי נשיו, אחינועם היזרעאלית, ואביגיל אשת-נבל הכרמלית.  ד ויוגד לשאול, כי-ברח דויד גת; ולא-יסף עוד, לבקשו.  {ס}

ה ויאמר דויד אל-אכיש, אם-נא מצאתי חן בעיניך ייתנו-לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם; ולמה יישב עבדך בעיר הממלכה, עימך.  ו וייתן-לו אכיש ביום ההוא, את-ציקלג; לכן הייתה ציקלג למלכי יהודה, עד היום הזה.  {פ}

ז ויהי מספר הימים, אשר-ישב דויד בשדה פלשתים--ימים, וארבעה חודשים.  ח ויעל דויד ואנשיו, ויפשטו אל-הגשורי והגזרי והעמלקי:  כי הנה יושבות הארץ, אשר מעולם, בואכה שורה, ועד-ארץ מצריים.  ט והכה דויד את-הארץ, ולא יחייה איש ואישה; ולקח צאן ובקר וחמורים וגמלים, ובגדים, וישב, ויבוא אל-אכיש.  י ויאמר אכיש, אל-פשטתם היום; ויאמר דויד, על-נגב יהודה ועל-נגב הירחמאלי, ואל-נגב, הקיני.  יא ואיש ואישה לא-יחייה דויד, להביא גת לאמור--פן-יגידו עלינו, לאמור:  כה-עשה דויד, וכה משפטו, כל-הימים, אשר ישב בשדה פלשתים.  יב ויאמן אכיש, בדויד לאמור:  הבאש הבאיש בעמו בישראל, והיה לי לעבד עולם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?