תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק א

א ויהי, אחרי מות שאול, ודויד שב, מהכות את-העמלק; ויישב דויד בציקלג, ימים שניים.  ב ויהי ביום השלישי, והנה איש בא מן-המחנה מעם שאול, ובגדיו קרועים, ואדמה על-ראשו; ויהי בבואו אל-דויד, וייפול ארצה וישתחו.  ג ויאמר לו דויד, אי מזה תבוא; ויאמר אליו, ממחנה ישראל נמלטתי.  ד ויאמר אליו דויד מה-היה הדבר, הגד-נא לי; ויאמר אשר-נס העם מן-המלחמה, וגם-הרבה נפל מן-העם וימותו, וגם שאול ויהונתן בנו, מתו.  ה ויאמר דויד, אל-הנער המגיד לו:  איך ידעת, כי-מת שאול ויהונתן בנו.  ו ויאמר הנער המגיד לו, נקרוא נקריתי בהר הגלבוע, והנה שאול, נשען על-חניתו; והנה הרכב ובעלי הפרשים, הדביקוהו.  ז וייפן אחריו, ויראני; ויקרא אליי, ואומר הנני.  ח ויאמר לי, מי-אתה; ואומר אליו, עמלקי אנוכי.  ט ויאמר אליי, עמוד-נא עליי ומותתני--כי אחזני, השבץ:  כי-כל-עוד נפשי, בי.  י ואעמוד עליו, ואמותתהו--כי ידעתי, כי לא יחיה אחרי נפלו; ואקח הנזר אשר על-ראשו, ואצעדה אשר על-זרועו, ואביאם אל-אדוני, הנה.  יא ויחזק דויד בבגדיו, ויקרעם; וגם כל-האנשים, אשר איתו.  יב ויספדו, ויבכו, ויצומו, עד-הערב:  על-שאול ועל-יהונתן בנו, ועל-עם יהוה ועל-בית ישראל--כי נפלו, בחרב.  {פ}

יג ויאמר דויד, אל-הנער המגיד לו, אי מזה, אתה; ויאמר, בן-איש גר עמלקי אנוכי.  יד ויאמר אליו, דויד:  איך, לא יראת, לשלוח ידך, לשחת את-משיח יהוה.  טו ויקרא דויד, לאחד מהנערים, ויאמר, גש פגע-בו; ויכהו, וימות.  טז ויאמר אליו דויד, דמך על-ראשך:  כי פיך, ענה בך לאמור, אנוכי מותתי, את-משיח יהוה.  {פ}

יז ויקונן דויד, את-הקינה הזאת, על-שאול, ועל-יהונתן בנו.  יח ויאמר, ללמד בני-יהודה קשת, הנה כתובה, על-ספר הישר.  יט הצבי, ישראל, על-במותיך, חלל:  איך, נפלו גיבורים.  כ אל-תגידו בגת, אל-תבשרו בחוצות אשקלון:  פן-תשמחנה בנות פלשתים, פן-תעלוזנה בנות הערלים.  כא הרי בגלבוע, אל-טל ואל-מטר עליכם--ושדי תרומות:  כי שם נגעל, מגן גיבורים--מגן שאול, בלי משיח בשמן.  כב מדם חללים, מחלב גיבורים--קשת יהונתן, לא נשוג אחור; וחרב שאול, לא תשוב ריקם.  כג שאול ויהונתן, הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם, לא נפרדו; מנשרים קלו, מאריות גברו.  כד בנות, ישראל--אל-שאול, בכינה; המלבישכם שני, עם-עדנים, המעלה עדי זהב, על לבושכן.  כה איך נפלו גיבורים, בתוך המלחמה--יהונתן, על-במותיך חלל.  כו צר-לי עליך, אחי יהונתן--נעמת לי, מאוד; נפלאתה אהבתך לי, מאהבת נשים.  כז איך נפלו גיבורים, ויאבדו כלי מלחמה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?