תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק ג

א ותהי המלחמה, ארוכה, בין בית שאול, ובין בית דויד; ודויד הולך וחזק, ובית שאול הולכים ודלים.  {ס}

ב וייוולדו לדויד בנים, בחברון; ויהי בכורו אמנון, לאחינועם היזרעאלית.  ג ומשנהו כלאב, לאביגיל אשת נבל הכרמלי; והשלישי אבשלום בן-מעכה, בת-תלמיי מלך גשור.  ד והרביעי, אדונייה בן-חגית; והחמישי, שפטיה בן-אביטל.  ה והשישי יתרעם, לעגלה אשת דויד; אלה יולדו לדויד, בחברון.  {פ}

ו ויהי, בהיות המלחמה, בין בית שאול, ובין בית דויד; ואבנר היה מתחזק, בבית שאול.  ז ולשאול פילגש, ושמה רצפה בת-איה; ויאמר, אל-אבנר, מדוע באת, אל-פילגש אבי.  ח וייחר לאבנר מאוד על-דברי איש-בושת, ויאמר הראש כלב אנוכי אשר ליהודה, היום אעשה-חסד עם-בית שאול אביך אל-אחיו ואל-מריעיהו, ולא המציתיך ביד-דויד; ותפקוד עליי עוון האישה, היום.  {ס}

ט כה-יעשה אלוהים לאבנר, וכה יוסיף לו:  כי, כאשר נשבע יהוה לדויד--כי-כן, אעשה-לו.  י להעביר הממלכה, מבית שאול; ולהקים את-כיסא דויד, על-ישראל ועל-יהודה--מדן, ועד-באר שבע.  יא ולא-יכול עוד, להשיב את-אבנר דבר, מיראתו, אותו.  {ס}

יב וישלח אבנר מלאכים אל-דויד תחתיו לאמור, למי-ארץ:  לאמור, כורתה בריתך איתי, והנה ידי עימך, להסב אליך את-כל-ישראל.  יג ויאמר טוב--אני, אכרות איתך ברית:  אך דבר אחד אנוכי שואל מאיתך לאמור, לא-תראה את-פניי--כי אם-לפני הביאך את מיכל בת-שאול, בבואך לראות את-פניי.  {ס}

יד וישלח דויד מלאכים, אל-איש-בושת בן-שאול לאמור:  תנה את-אשתי, את-מיכל, אשר אירשתי לי, במאה עורלות פלשתים.  טו וישלח איש בושת, וייקחהא מעם איש--מעם, פלטיאל בן-ליש.  טז וילך איתה אישה, הלוך ובכה אחריה--עד-בחורים; ויאמר אליו אבנר לך שוב, וישוב.  יז ודבר-אבנר היה, עם-זקני ישראל לאמור:  גם-תמול, גם-שלשום, הייתם מבקשים את-דויד למלך, עליכם.  יח ועתה, עשו:  כי יהוה, אמר אל-דויד לאמור, ביד דויד עבדי הושיע את-עמי ישראל מיד פלשתים, ומיד כל-אויביהם.  יט וידבר גם-אבנר, באוזני בנימין; וילך גם-אבנר, לדבר באוזני דויד בחברון, את כל-אשר-טוב בעיני ישראל, ובעיני כל-בית בנימין.  כ ויבוא אבנר אל-דויד חברון, ואיתו עשרים אנשים; ויעש דויד לאבנר ולאנשים אשר-איתו, משתה.  כא ויאמר אבנר אל-דויד אקומה ואלכה ואקבצה אל-אדוני המלך את-כל-ישראל, ויכרתו איתך ברית, ומלכת, בכול אשר-תאווה נפשך; וישלח דויד את-אבנר, וילך בשלום.  כב והנה עבדי דויד ויואב בא מהגדוד, ושלל רב עימם הביאו; ואבנר, איננו עם-דויד בחברון--כי שילחו, וילך בשלום.  כג ויואב וכל-הצבא אשר-איתו, באו; ויגידו ליואב, לאמור, בא-אבנר בן-נר אל-המלך, וישלחהו וילך בשלום.  כד ויבוא יואב אל-המלך, ויאמר מה עשית:  הנה-בא אבנר אליך, למה-זה שילחתו וילך הלוך.  כה ידעת את-אבנר בן-נר, כי לפתותך בא; ולדעת את-מוצאך, ואת-מובאך, ולדעת, את כל-אשר אתה עושה.  כו וייצא יואב, מעם דויד, וישלח מלאכים אחרי אבנר, וישיבו אותו מבור הסירה; ודויד, לא ידע.  כז וישב אבנר, חברון, ויטהו יואב אל-תוך השער, לדבר איתו בשלי; ויכהו שם, החומש--וימת, בדם עשהאל אחיו.  כח וישמע דויד, מאחרי כן, ויאמר נקי אנוכי וממלכתי מעם יהוה, עד-עולם--מדמי, אבנר בן-נר.  כט יחולו על-ראש יואב, ואל כל-בית אביו; ואל-ייכרת מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך, ונופל בחרב--וחסר-לחם.  ל ויואב ואבישי אחיו, הרגו לאבנר:  על אשר המית את-עשהאל אחיהם, בגבעון--במלחמה.  {ס}

לא ויאמר דויד אל-יואב ואל-כל-העם אשר-איתו, קרעו בגדיכם וחגרו שקים, וספדו, לפני אבנר; והמלך דויד, הולך אחרי המיטה.  לב ויקברו את-אבנר, בחברון; ויישא המלך את-קולו, ויבך אל-קבר אבנר, ויבכו, כל-העם.  {ס}

לג ויקונן המלך אל-אבנר, ויאמר:  הכמות נבל, ימות אבנר.  לד ידיך לא-אסורות, ורגליך לא-לנחושתיים הוגשו, כנפול לפני בני-עוולה, נפלת; ויוסיפו כל-העם, לבכות עליו.  לה ויבוא כל-העם, להברות את-דויד לחם--בעוד היום; ויישבע דויד לאמור, כה יעשה-לי אלוהים וכה יוסיף, כי אם-לפני בוא-השמש אטעם-לחם, או כל-מאומה.  לו וכל-העם הכירו, וייטב בעיניהם, ככול אשר עשה המלך, בעיני כל-העם טוב.  לז ויידעו כל-העם וכל-ישראל, ביום ההוא:  כי לא הייתה מהמלך, להמית את-אבנר בן-נר.  {ס}

לח ויאמר המלך, אל-עבדיו:  הלוא תדעו--כי-שר וגדול נפל היום הזה, בישראל.  לט ואנוכי היום רך ומשוח מלך, והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני:  ישלם יהוה לעושה הרעה, כרעתו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?