תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק ה

א ויבואו כל-שבטי ישראל, אל-דויד--חברונה; ויאמרו לאמור, הננו עצמך ובשרך אנחנו.  ב גם-אתמול גם-שלשום, בהיות שאול מלך עלינו, אתה היית המוציא והמביא, את-ישראל; ויאמר יהוה לך, אתה תרעה את-עמי את-ישראל, ואתה תהיה לנגיד, על-ישראל.  ג ויבואו כל-זקני ישראל אל-המלך, חברונה, ויכרות להם המלך דויד ברית בחברון, לפני יהוה; וימשחו את-דויד למלך, על-ישראל.  {ס}

ד בן-שלושים שנה דויד, במולכו; ארבעים שנה, מלך.  ה בחברון מלך על-יהודה, שבע שנים ושישה חודשים; ובירושלים מלך, שלושים ושלוש שנה, על כל-ישראל, ויהודה.  ו וילך המלך ואנשיו ירושלים, אל-היבוסי יושב הארץ; ויאמר לדויד לאמור, לא-תבוא הנה, כי אם-הסירך העיוורים והפיסחים לאמור, לא-יבוא דויד הנה.  ז וילכוד דויד, את מצודת ציון--היא, עיר דויד.  ח ויאמר דויד ביום ההוא, כל-מכה יבוסי וייגע בצינור, ואת-הפיסחים ואת-העיוורים, שנואי נפש דויד; על-כן, יאמרו, עיוור ופיסח, לא יבוא אל-הבית.  ט ויישב דויד במצודה, ויקרא-לה עיר דויד; וייבן דויד סביב, מן-המילוא וביתה.  י וילך דויד, הלוך וגדול; ויהוה אלוהי צבאות, עימו.  {פ}

יא וישלח חירם מלך-צור מלאכים, אל-דויד, ועצי ארזים, וחרשי עץ וחרשי אבן קיר; ויבנו-בית, לדויד.  יב ויידע דויד, כי-הכינו יהוה למלך על-ישראל; וכי נישא ממלכתו, בעבור עמו ישראל.  {ס}

יג וייקח דויד עוד פילגשים ונשים, מירושלים, אחרי, בואו מחברון; וייוולדו עוד לדויד, בנים ובנות.  יד ואלה, שמות היילודים לו--בירושלים:  שמוע ושובב, ונתן ושלמה.  טו ויבחר ואלישוע, ונפג ויפיע.  טז ואלישמע ואלידע, ואליפלט.  {פ}

יז וישמעו פלשתים, כי-משחו את-דויד למלך על-ישראל, ויעלו כל-פלשתים, לבקש את-דויד; וישמע דויד, ויירד אל-המצודה.  יח ופלשתים, באו; ויינטשו, בעמק רפאים.  יט וישאל דויד ביהוה, לאמור, האעלה אל-פלשתים, התיתנם בידי;  {פ}
 
ויאמר יהוה אל-דויד עלה, כי-נתון אתן את-הפלשתים בידך.  כ ויבוא דויד בבעל-פרצים, ויכם שם דויד, ויאמר, פרץ יהוה את-אויביי לפניי כפרץ מים; על-כן, קרא שם-המקום ההוא--בעל פרצים.  כא ויעזבו-שם, את-עצביהם; ויישאם דויד, ואנשיו.  {פ}

כב ויוסיפו עוד פלשתים, לעלות; ויינטשו, בעמק רפאים.  כג וישאל דויד ביהוה, ויאמר לא תעלה; הסב, אל-אחריהם, ובאת להם, ממול בכאים.  כד ויהי כשומעך את-קול צעדה, בראשי הבכאים--אז תחרץ:  כי אז, יצא יהוה לפניך, להכות, במחנה פלשתים.  כה ויעש דויד כן, כאשר ציווהו יהוה; ויך, את-פלשתים, מגבע, עד-בואכה גזר.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?