תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


שמואל ב פרק ז

א ויהי, כי-ישב המלך בביתו; ויהוה הניח-לו מסביב, מכל-אויביו.  ב ויאמר המלך, אל-נתן הנביא, ראה נא, אנוכי יושב בבית ארזים; וארון, האלוהים, יושב, בתוך היריעה.  ג ויאמר נתן אל-המלך, כול אשר בלבבך לך עשה:  כי יהוה, עימך.  ד ויהי, בלילה ההוא;  {ס}  ויהי, דבר-יהוה, אל-נתן, לאמור.  ה לך ואמרת אל-עבדי אל-דויד,  {ס}  כה אמר יהוה:  האתה תבנה-לי בית, לשבתי.  ו כי לא ישבתי, בבית, למיום העלותי את-בני ישראל ממצריים, ועד היום הזה; ואהיה, מתהלך, באוהל, ובמשכן.  ז בכול אשר-התהלכתי, בכל-בני ישראל, הדבר דיברתי את-אחד שבטי ישראל, אשר ציוויתי לרעות את-עמי את-ישראל לאמור:  למה לא-בניתם לי, בית ארזים.  ח ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד, כה אמר יהוה צבאות, אני לקחתיך מן-הנווה, מאחר הצאן--להיות נגיד, על-עמי על-ישראל.  ט ואהיה עימך, בכל אשר הלכת, ואכריתה את-כל-אויביך, מפניך; ועשיתי לך שם גדול, כשם הגדולים אשר בארץ.  י ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו, ושכן תחתיו, ולא ירגז, עוד; ולא-יוסיפו בני-עוולה לענותו, כאשר בראשונה.  יא ולמן-היום, אשר ציוויתי שופטים על-עמי ישראל, והניחותי לך, מכל-אויביך; והגיד לך יהוה, כי-בית יעשה-לך יהוה.  יב כי ימלאו ימיך, ושכבת את-אבותיך, והקימותי את-זרעך אחריך, אשר ייצא ממעיך; והכינותי, את-ממלכתו.  יג הוא יבנה-בית, לשמי; וכוננתי את-כיסא ממלכתו, עד-עולם.  יד אני אהיה-לו לאב, והוא יהיה-לי לבן--אשר, בהעוותו, והוכחתיו בשבט אנשים, ובנגעי בני אדם.  טו וחסדי, לא-יסור ממנו, כאשר הסירותי מעם שאול, אשר הסירותי מלפניך.  טז ונאמן ביתך וממלכתך עד-עולם, לפניך:  כיסאך, יהיה נכון עד-עולם.  יז ככול הדברים האלה, וככול החיזיון הזה--כן דיבר נתן, אל-דויד.  {פ}

יח ויבוא המלך דויד, ויישב לפני יהוה; ויאמר, מי אנוכי אדוניי יהוה ומי ביתי--כי הביאותני, עד-הלום.  יט ותקטן עוד זאת בעיניך אדוניי יהוה, ותדבר גם אל-בית-עבדך למרחוק; וזאת תורת האדם, אדוניי יהוה.  כ ומה-יוסיף דויד עוד, לדבר אליך; ואתה ידעת את-עבדך, אדוניי יהוה.  כא בעבור דברך, וכליבך, עשית, את כל-הגדולה הזאת--להודיע, את-עבדך.  כב על-כן גדלת, יהוה אלוהים:  כי-אין כמוך, ואין אלוהים זולתך, בכול אשר-שמענו, באוזנינו.  כג ומי כעמך כישראל, גוי אחד בארץ--אשר הלכו-אלוהים לפדות-לו לעם ולשום לו שם, ולעשות לכם הגדולה ונוראות לארצך, מפני עמך אשר פדית לך ממצריים, גויים ואלוהיו.  כד ותכונן לך את-עמך ישראל לך, לעם--עד-עולם; ואתה יהוה, היית להם לאלוהים.  {ס}

כה ועתה, יהוה אלוהים, הדבר אשר דיברת על-עבדך ועל-ביתו, הקם עד-עולם; ועשה, כאשר דיברת.  כו ויגדל שמך עד-עולם, לאמור, יהוה צבאות, אלוהים על-ישראל; ובית עבדך דויד, יהיה נכון לפניך.  כז כי-אתה יהוה צבאות אלוהי ישראל, גלית את-אוזן עבדך לאמור, בית, אבנה-לך; על-כן, מצא עבדך את-ליבו, להתפלל אליך, את-התפילה הזאת.  כח ועתה אדוניי יהוה, אתה-הוא האלוהים, ודבריך, יהיו אמת; ותדבר, אל-עבדך, את-הטובה, הזאת.  כט ועתה, הואל וברך את-בית עבדך, להיות לעולם, לפניך:  כי-אתה אדוניי יהוה, דיברת, ומברכתך, יבורך בית-עבדך לעולם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שמואל - הכול
שמואל א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא - שמואל ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד


יש לך שאלה או הערה?