תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים א פרק יד

א בעת ההיא, חלה אבייה בן-ירובעם.  ב ויאמר ירובעם לאשתו, קומי נא והשתנית, ולא יידעו, כי-את אשת ירובעם; והלכת שילה, הנה-שם אחייה הנביא--הוא-דיבר עליי למלך, על-העם הזה.  ג ולקחת בידך עשרה לחם וניקודים, ובקבוק דבש--ובאת אליו; הוא יגיד לך, מה-יהיה לנער.  ד ותעש כן, אשת ירובעם, ותקם ותלך שילה, ותבוא בית אחייה; ואחייהו לא-יכול לראות, כי קמו עיניו משיבו.  {פ}

ה ויהוה אמר אל-אחייהו, הנה אשת ירובעם באה לדרוש דבר מעימך אל-בנה כי-חולה הוא--כזו וכזה, תדבר אליה; ויהי כבואה, והיא מתנכרה.  ו ויהי כשמוע אחייהו את-קול רגליה, באה בפתח, ויאמר, בואי אשת ירובעם; למה זה, את מתנכרה, ואנוכי, שלוח אלייך קשה.  ז לכי אמרי לירובעם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, יען אשר הרימותיך, מתוך העם; ואתנך נגיד, על עמי ישראל.  ח ואקרע את-הממלכה מבית דויד, ואתנהא לך; ולא-היית כעבדי דויד, אשר שמר מצוותיי ואשר-הלך אחריי בכל-לבבו, לעשות, רק הישר בעיניי.  ט ותרע לעשות, מכול אשר-היו לפניך; ותלך ותעשה-לך אלוהים אחרים ומסכות, להכעיסני, ואותי השלכת, אחרי גווך.  י לכן, הנני מביא רעה אל-בית ירובעם, והכרתי לירובעם משתין בקיר, עצור ועזוב בישראל; וביערתי אחרי בית-ירובעם, כאשר יבער הגלל עד-תומו.  יא המת לירובעם בעיר, יאכלו הכלבים, והמת בשדה, יאכלו עוף השמיים:  כי יהוה, דיבר.  יב ואת קומי, לכי לביתך; בבואה רגלייך העירה, ומת הילד.  יג וספדו-לו כל-ישראל, וקברו אותו--כי-זה לבדו, יבוא לירובעם אל-קבר:  יען נמצא-בו דבר טוב, אל-יהוה אלוהי ישראל--בבית ירובעם.  יד והקים יהוה לו מלך על-ישראל, אשר יכרית את-בית ירובעם זה היום; ומה, גם-עתה.  טו והכה יהוה את-ישראל, כאשר ינוד הקנה במים, ונתש את-ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם, וזירם מעבר לנהר:  יען, אשר עשו את-אשריהם--מכעיסים, את-יהוה.  טז וייתן, את-ישראל--בגלל חטאות ירובעם, אשר חטא, ואשר החטיא, את-ישראל.  יז ותקם אשת ירובעם, ותלך ותבוא תרצתה; היא באה בסף-הבית, והנער מת.  יח ויקברו אותו ויספדו-לו, כל-ישראל:  כדבר יהוה אשר דיבר, ביד-עבדו אחייהו הנביא.  יט ויתר דברי ירובעם, אשר נלחם ואשר מלך:  הנם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל.  כ והימים אשר מלך ירובעם, עשרים ושתיים שנה; וישכב, עם-אבותיו, וימלוך נדב בנו, תחתיו.  {פ}

כא ורחבעם, בן-שלמה, מלך, ביהודה; בן-ארבעים ואחת שנה רחבעם במולכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלים, העיר אשר-בחר יהוה לשום את-שמו שם מכול שבטי ישראל, ושם אימו, נעמה העמונית.  כב ויעש יהודה הרע, בעיני יהוה; ויקנאו אותו, מכול אשר עשו אבותם, בחטאותם, אשר חטאו.  כג ויבנו גם-המה להם במות ומצבות, ואשרים, על כל-גבעה גבוהה, ותחת כל-עץ רענן.  כד וגם-קדש, היה בארץ:  עשו, ככול התועבות הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל.  {פ}

כה ויהי בשנה החמישית, למלך רחבעם; עלה שישק מלך-מצריים, על-ירושלים.  כו וייקח את-אוצרות בית-יהוה, ואת-אוצרות בית המלך, ואת-הכול, לקח; וייקח את-כל-מגיני הזהב, אשר עשה שלמה.  כז ויעש המלך רחבעם תחתם, מגיני נחושת; והפקיד, על-יד שרי הרצים, השומרים, פתח בית המלך.  כח ויהי מדי-בוא המלך, בית יהוה--יישאום, הרצים, והשיבום, אל-תא הרצים.  כט ויתר דברי רחבעם, וכל-אשר עשה:  הלוא-המה כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה.  ל ומלחמה הייתה בין-רחבעם ובין ירובעם, כל-הימים.  לא וישכב רחבעם עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו בעיר דויד, ושם אימו, נעמה העמונית; וימלוך אביים בנו, תחתיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?