תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים א פרק יז

א ויאמר אלייהו התשבי מתושבי גלעד, אל-אחאב, חי-יהוה אלוהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם-יהיה השנים האלה טל ומטר--כי, אם-לפי דברי.  {ס}

ב ויהי דבר-יהוה, אליו לאמור.  ג לך מזה, ופנית לך קדמה; ונסתרת בנחל כרית, אשר על-פני הירדן.  ד והיה, מהנחל תשתה; ואת-העורבים ציוויתי, לכלכלך שם.  ה וילך ויעש, כדבר יהוה; וילך, ויישב בנחל כרית, אשר, על-פני הירדן.  ו והעורבים, מביאים לו לחם ובשר בבוקר, ולחם ובשר, בערב; ומן-הנחל, ישתה.  ז ויהי מקץ ימים, וייבש הנחל:  כי לא-היה גשם, בארץ.  {ס}

ח ויהי דבר-יהוה, אליו לאמור.  ט קום לך צרפתה אשר לצידון, וישבת שם; הנה ציוויתי שם אישה אלמנה, לכלכלך.  י ויקם וילך צרפתה, ויבוא אל-פתח העיר, והנה-שם אישה אלמנה, מקוששת עצים; ויקרא אליה ויאמר, קחי-נא לי מעט-מים בכלי ואשתה.  יא ותלך, לקחת; ויקרא אליה ויאמר, לקחי-נא לי פת-לחם בידך.  יב ותאמר, חי-יהוה אלוהיך אם-יש-לי מעוג, כי אם-מלוא כף-קמח בכד, ומעט-שמן בצפחת; והנני מקוששת שניים עצים, ובאתי ועשיתיהו לי ולבני, ואכלנוהו, ומתנו.  יג ויאמר אליה אלייהו אל-תיראי, בואי עשי כדברך; אך עשי-לי משם עוגה קטנה בראשונה, והוצאת לי, ולך ולבנך, תעשי באחרונה.  יד כי כה אמר יהוה אלוהי ישראל, כד הקמח לא תכלה, וצפחת השמן, לא תחסר:  עד יום תת-יהוה, גשם--על-פני האדמה.  טו ותלך ותעשה, כדבר אלייהו; ותאכל היא-והוא וביתה, ימים.  טז כד הקמח לא כלתה, וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה, אשר דיבר ביד אלייהו.  {פ}

יז ויהי, אחר הדברים האלה, חלה, בן-האישה בעלת הבית; ויהי חולייו חזק מאוד, עד אשר לא-נותרה-בו נשמה.  יח ותאמר, אל-אלייהו, מה-לי ולך, איש האלוהים:  באת אליי להזכיר את-עווני, ולהמית את-בני.  יט ויאמר אליה, תני-לי את-בנך; וייקחהו מחיקה, ויעלהו אל-העלייה אשר-הוא יושב שם, וישכיבהו, על-מיטתו.  כ ויקרא אל-יהוה, ויאמר:  יהוה אלוהיי--הגם על-האלמנה אשר-אני מתגורר עימה הרעות, להמית את-בנה.  כא ויתמודד על-הילד שלוש פעמים, ויקרא אל-יהוה ויאמר:  יהוה אלוהיי, תשב נא נפש-הילד הזה על-קרבו.  כב וישמע יהוה, בקול אלייהו; ותשב נפש-הילד על-קרבו, ויחי.  כג וייקח אלייהו את-הילד, ויורידהו מן-העלייה הביתה, וייתנהו, לאימו; ויאמר, אלייהו, ראי, חי בנך.  כד ותאמר האישה, אל-אלייהו, עתה זה ידעתי, כי איש אלוהים אתה; ודבר-יהוה בפיך, אמת.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?