תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים א פרק כא

א ויהי, אחר הדברים האלה, כרם היה לנבות היזרעאלי, אשר ביזרעאל--אצל היכל אחאב, מלך שומרון.  ב וידבר אחאב אל-נבות לאמור תנה-לי את-כרמך ויהי-לי לגן-ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי, ואתנה לך תחתיו, כרם טוב ממנו; אם טוב בעיניך, אתנה-לך כסף מחיר זה.  ג ויאמר נבות, אל-אחאב:  חלילה לי מיהוה, מתיתי את-נחלת אבותיי לך.  ד ויבוא אחאב אל-ביתו סר וזעף, על-הדבר אשר-דיבר אליו נבות היזרעאלי, ויאמר, לא-אתן לך את-נחלת אבותיי; וישכב, על-מיטתו, ויסב את-פניו, ולא-אכל לחם.  ה ותבוא אליו, איזבל אשתו; ותדבר אליו, מה-זה רוחך סרה, ואינך, אוכל לחם.  ו וידבר אליה, כי-אדבר אל-נבות היזרעאלי ואומר לו תנה-לי את-כרמך בכסף, או אם-חפץ אתה, אתנה-לך כרם תחתיו; ויאמר, לא-אתן לך את-כרמי.  ז ותאמר אליו, איזבל אשתו, אתה, עתה תעשה מלוכה על-ישראל; קום אכול-לחם, וייטב ליבך--אני אתן לך, את-כרם נבות היזרעאלי.  ח ותכתוב ספרים בשם אחאב, ותחתום בחותמו; ותשלח ספרים, אל-הזקנים ואל-החורים אשר בעירו, היושבים, את-נבות.  ט ותכתוב בספרים, לאמור:  קראו-צום, והושיבו את-נבות בראש העם.  י והושיבו שניים אנשים בני-בלייעל, נגדו, ויעידוהו לאמור, בירכת אלוהים ומלך; והוציאוהו וסקלוהו, וימות.  יא ויעשו אנשי עירו הזקנים והחורים, אשר היושבים בעירו, כאשר שלחה אליהם, איזבל--כאשר כתוב בספרים, אשר שלחה אליהם.  יב קראו, צום; והושיבו את-נבות, בראש העם.  יג ויבואו שני האנשים בני-בלייעל, ויישבו נגדו, ויעידוהו אנשי הבלייעל את-נבות נגד העם לאמור, בירך נבות אלוהים ומלך; ויוציאוהו מחוץ לעיר, ויסקלוהו באבנים וימות.  יד וישלחו, אל-איזבל לאמור:  סוקל נבות, וימות.  טו ויהי כשמוע איזבל, כי-סוקל נבות וימות; ותאמר איזבל אל-אחאב, קום רש את-כרם נבות היזרעאלי אשר מיאן לתת-לך בכסף--כי אין נבות חי, כי-מת.  טז ויהי כשמוע אחאב, כי מת נבות; ויקם אחאב, לרדת אל-כרם נבות היזרעאלי--לרשתו.  {פ}

יז ויהי, דבר-יהוה, אל-אלייהו התשבי, לאמור.  יח קום רד, לקראת אחאב מלך-ישראל--אשר בשומרון; הנה בכרם נבות, אשר-ירד שם לרשתו.  יט ודיברת אליו לאמור, כה אמר יהוה, הרצחת, וגם-ירשת; ודיברת אליו לאמור, כה אמר יהוה, במקום אשר לקקו הכלבים את-דם נבות, ילוקו הכלבים את-דמך גם-אתה.  כ ויאמר אחאב אל-אלייהו, המצאתני אויבי; ויאמר מצאתי--יען התמכרך, לעשות הרע בעיני יהוה.  כא הנני מביא אליך רעה, וביערתי אחריך; והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל.  כב ונתתי את-ביתך, כבית ירובעם בן-נבט, וכבית, בעשא בן-אחייה:  אל-הכעס אשר הכעסת, ותחטיא את-ישראל.  כג וגם-לאיזבל--דיבר יהוה, לאמור:  הכלבים יאכלו את-איזבל, בחיל יזרעאל.  כד המת לאחאב בעיר, יאכלו הכלבים; והמת, בשדה, יאכלו, עוף השמיים.  כה רק, לא-היה כאחאב, אשר התמכר, לעשות הרע בעיני יהוה--אשר-הסתה אותו, איזבל אשתו.  כו ויתעב מאוד, ללכת אחרי הגילולים--ככול, אשר עשו האמורי, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל.  {פ}

כז ויהי כשמוע אחאב את-הדברים האלה, ויקרע בגדיו, וישם-שק על-בשרו, ויצום; וישכב בשק, ויהלך אט.  {פ}

כח ויהי, דבר-יהוה, אל-אלייהו התשבי, לאמור.  כט הראית, כי-נכנע אחאב מלפניי; יען כי-נכנע מפניי, לא-אביא הרעה בימיו--בימי בנו, אביא הרעה על-ביתו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?