תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים א פרק כב

א ויישבו, שלוש שנים:  אין, מלחמה, בין ארם, ובין ישראל.  {פ}

ב ויהי, בשנה השלישית; ויירד יהושפט מלך-יהודה, אל-מלך ישראל.  ג ויאמר מלך-ישראל, אל-עבדיו, הידעתם, כי-לנו רמות גלעד; ואנחנו מחשים--מקחת אותה, מיד מלך ארם.  ד ויאמר, אל-יהושפט, התלך איתי למלחמה, רמות גלעד; ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסיי כסוסיך.  ה ויאמר יהושפט, אל-מלך ישראל:  דרוש-נא כיום, את-דבר יהוה.  ו ויקבוץ מלך-ישראל את-הנביאים, כארבע מאות איש, ויאמר אליהם האלך על-רמות גלעד למלחמה, אם-אחדל; ויאמרו עלה, וייתן אדוניי ביד המלך.  ז ויאמר, יהושפט, האין פה נביא ליהוה, עוד; ונדרשה, מאותו.  ח ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרוש את-יהוה מאותו ואני שנאתיו, כי לא-יתנבא עליי טוב כי אם-רע--מיכיהו, בן-ימלה; ויאמר, יהושפט, אל-יאמר המלך, כן.  ט ויקרא מלך ישראל, אל-סריס אחד; ויאמר, מהרה מיכיהו בן-ימלה.  י ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה יושבים איש על-כיסאו מלובשים בגדים, בגורן, פתח, שער שומרון; וכל-הנביאים--מתנבאים, לפניהם.  יא ויעש לו צדקייה בן-כנענה, קרני ברזל; ויאמר כה-אמר יהוה, באלה תנגח את-ארם עד-כלותם.  יב וכל-הנביאים--ניבאים כן, לאמור:  עלה רמות גלעד, והצלח, ונתן יהוה, ביד המלך.  יג והמלאך אשר-הלך לקרוא מיכיהו, דיבר אליו לאמור, הנה-נא דברי הנביאים פה-אחד טוב, אל-המלך; יהי-נא דברך, כדבר אחד מהם--ודיברת טוב.  יד ויאמר, מיכיהו:  חי-יהוה--כי את-אשר יאמר יהוה אליי, אותו אדבר.  טו ויבוא, אל-המלך, ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל-רמות גלעד למלחמה, אם-נחדל; ויאמר אליו עלה והצלח, ונתן יהוה ביד המלך.  טז ויאמר אליו המלך, עד-כמה פעמים אני משביעך:  אשר לא-תדבר אליי, רק-אמת--בשם יהוה.  יז ויאמר, ראיתי את-כל-ישראל נפוצים אל-ההרים, כצאן, אשר אין-להם רועה; ויאמר יהוה לא-אדונים לאלה, ישובו איש-לביתו בשלום.  יח ויאמר מלך-ישראל, אל-יהושפט:  הלוא אמרתי אליך, לא-יתנבא עליי טוב כי אם-רע.  {ס}

יט ויאמר, לכן שמע דבר-יהוה; ראיתי את-יהוה, יושב על-כיסאו, וכל-צבא השמיים עומד עליו, מימינו ומשמאלו.  כ ויאמר יהוה, מי יפתה את-אחאב, ויעל, וייפול ברמות גלעד; ויאמר זה בכה, וזה אומר בכה.  כא וייצא הרוח, ויעמוד לפני יהוה, ויאמר, אני אפתנו; ויאמר יהוה אליו, במה.  כב ויאמר, אצא והייתי רוח שקר, בפי, כל-נביאיו; ויאמר, תפתה וגם-תוכל--צא, ועשה-כן.  כג ועתה, הנה נתן יהוה רוח שקר, בפי, כל-נביאיך אלה; ויהוה, דיבר עליך רעה.  כד וייגש צדקייהו בן-כנענה, ויכה את-מיכיהו על-הלחי; ויאמר, אי-זה עבר רוח-יהוה מאיתי לדבר אותך.  כה ויאמר מיכיהו, הנך רואה ביום ההוא, אשר תבוא חדר בחדר, להיחבא.  כו ויאמר, מלך ישראל, קח את-מיכיהו, והשיבהו אל-אמון שר-העיר; ואל-יואש, בן-המלך.  כז ואמרת, כה אמר המלך, שימו את-זה, בית הכלא; והאכילוהו לחם לחץ, ומים לחץ, עד, בואי בשלום.  כח ויאמר מיכיהו--אם-שוב תשוב בשלום, לא-דיבר יהוה בי; ויאמר, שמעו עמים כולם.  כט ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה, רמות גלעד.  ל ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט, התחפש ובוא במלחמה, ואתה, לבש בגדיך; ויתחפש מלך ישראל, ויבוא במלחמה.  לא ומלך ארם ציווה את-שרי הרכב אשר-לו שלושים ושניים, לאמור, לא תילחמו, את-קטון ואת-גדול:  כי אם-את-מלך ישראל, לבדו.  לב ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט, והמה אמרו אך מלך-ישראל הוא, ויסורו עליו, להילחם; ויזעק, יהושפט.  לג ויהי, כראות שרי הרכב, כי-לא-מלך ישראל, הוא; וישובו, מאחריו.  לד ואיש, משך בקשת לתומו, ויכה את-מלך ישראל, בין הדבקים ובין השריין; ויאמר לרכבו, הפוך ידך והוציאני מן-המחנה--כי הוחליתי.  לה ותעלה המלחמה, ביום ההוא, והמלך היה מועמד במרכבה, נוכח ארם; וימת בערב, וייצק דם-המכה אל-חיק הרכב.  לו ויעבור הרינה במחנה, כבוא השמש לאמור:  איש אל-עירו, ואיש אל-ארצו.  לז וימת המלך, ויבוא שומרון; ויקברו את-המלך, בשומרון.  לח וישטוף את-הרכב על בריכת שומרון, וילוקו הכלבים את-דמו, והזונות, רחצו--כדבר יהוה, אשר דיבר.  לט ויתר דברי אחאב וכל-אשר עשה, ובית השן אשר בנה, וכל-הערים, אשר בנה:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי ישראל.  מ וישכב אחאב, עם-אבותיו; וימלוך אחזיהו בנו, תחתיו.  {פ}

מא ויהושפט, בן-אסא, מלך, על-יהודה--בשנת ארבע, לאחאב מלך ישראל.  מב יהושפט, בן-שלושים וחמש שנה במולכו, ועשרים וחמש שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, עזובה בת-שלחי.  מג וילך, בכל-דרך אסא אביו--לא-סר ממנו:  לעשות הישר, בעיני יהוה.  מד אך הבמות, לא-סרו:  עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות.  מה וישלם יהושפט, עם-מלך ישראל.  מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר-עשה, ואשר נלחם:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים--למלכי יהודה.  מז ויתר, הקדש, אשר נשאר, בימי אסא אביו--ביער, מן-הארץ.  מח ומלך אין באדום, ניצב מלך.  מט יהושפט עשה אונייות תרשיש ללכת אופירה, לזהב--ולא הלך:  כי-נשברו אונייות, בעציון גבר.  נ אז אמר אחזיהו בן-אחאב, אל-יהושפט, ילכו עבדיי עם-עבדיך, באונייות; ולא אבה, יהושפט.  נא וישכב יהושפט, עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו, בעיר דויד אביו; וימלוך יהורם בנו, תחתיו.  {ס}

נב אחזיהו בן-אחאב, מלך על-ישראל בשומרון, בשנת שבע עשרה, ליהושפט מלך יהודה; וימלוך על-ישראל, שנתיים.  נג ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו ובדרך אימו, ובדרך ירובעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל.  נד ויעבוד, את-הבעל, וישתחווה, לו; ויכעס, את-יהוה אלוהי ישראל, ככול אשר-עשה, אביו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?