תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים ב פרק ב

א ויהי, בהעלות יהוה את-אלייהו, בסערה, השמיים; וילך אלייהו ואלישע, מן-הגלגל.  ב ויאמר אלייהו אל-אלישע שב-נא פה, כי יהוה שלחני עד-בית-אל, ויאמר אלישע, חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; ויירדו, בית-אל.  ג וייצאו בני-הנביאים אשר-בית-אל, אל-אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את-אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם-אני ידעתי, החשו.  ד ויאמר לו אלייהו אלישע שב-נא פה, כי יהוה שלחני יריחו, ויאמר, חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; ויבואו, יריחו.  ה וייגשו בני-הנביאים אשר-ביריחו, אל-אלישע, ויאמרו אליו, הידעת כי היום יהוה לוקח את-אדוניך מעל ראשך; ויאמר גם-אני ידעתי, החשו.  ו ויאמר לו אלייהו שב-נא פה, כי יהוה שלחני הירדנה, ויאמר, חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; וילכו, שניהם.  ז וחמישים איש מבני הנביאים, הלכו, ויעמדו מנגד, מרחוק; ושניהם, עמדו על-הירדן.  ח וייקח אלייהו את-אדרתו ויגלום ויכה את-המים, וייחצו הנה והנה; ויעברו שניהם, בחרבה.  ט ויהי כעוברם, ואלייהו אמר אל-אלישע שאל מה אעשה-לך, בטרם, אילקח מעימך; ויאמר אלישע, ויהי נא פי-שניים ברוחך אליי.  י ויאמר, הקשית לשאול; אם-תראה אותי לוקח מאיתך, יהי-לך כן, ואם-אין, לא יהיה.  יא ויהי, המה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב-אש וסוסי אש, ויפרידו בין שניהם; ויעל, אלייהו, בסערה, השמיים.  יב ואלישע רואה, והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, ולא ראהו, עוד; ויחזק, בבגדיו, ויקרעם, לשניים קרעים.  יג וירם את-אדרת אלייהו, אשר נפלה מעליו; וישב ויעמוד, על-שפת הירדן.  יד וייקח את-אדרת אלייהו אשר-נפלה מעליו, ויכה את-המים, ויאמר, איה יהוה אלוהי אלייהו; אף-הוא ויכה את-המים, וייחצו הנה והנה, ויעבור, אלישע.  טו ויראוהו בני-הנביאים אשר-ביריחו, מנגד, ויאמרו, נחה רוח אלייהו על-אלישע; ויבואו, לקראתו, וישתחוו-לו, ארצה.  טז ויאמרו אליו הנה-נא יש-את-עבדיך חמישים אנשים בני-חיל, ילכו נא ויבקשו את-אדוניך--פן-נשאו רוח יהוה, וישליכהו באחד ההרים או באחת הגיאיות; ויאמר, לא תשלחו.  יז ויפצרו-בו עד-בוש, ויאמר שלחו; וישלחו חמישים איש, ויבקשו שלושה-ימים ולא מצאוהו.  יח וישובו אליו, והוא יושב ביריחו; ויאמר אליהם, הלוא-אמרתי אליכם אל-תלכו.  {ס}

יט ויאמרו אנשי העיר, אל-אלישע, הנה-נא מושב העיר טוב, כאשר אדוני רואה; והמים רעים, והארץ משכלת.  כ ויאמר, קחו-לי צלוחית חדשה, ושימו שם, מלח; ויקחו, אליו.  כא וייצא אל-מוצא המים, וישלך-שם מלח; ויאמר כה-אמר יהוה, ריפיתי למים האלה--לא-יהיה משם עוד, מוות ומשכלת.  כב ויירפו המים, עד היום הזה, כדבר אלישע, אשר דיבר.  {פ}

כג ויעל משם, בית-אל; והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן-העיר, ויתקלסו-בו ויאמרו לו, עלה קירח עלה קירח.  כד וייפן אחריו ויראם, ויקללם בשם יהוה; ותצאנה שתיים דובים, מן-היער, ותבקענה מהם, ארבעים ושני ילדים.  כה וילך משם, אל-הר הכרמל; ומשם, שב שומרון.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?