תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


מלכים ב פרק יט

א ויהי, כשמוע המלך חזקייהו, ויקרע, את-בגדיו; ויתכס בשק, ויבוא בית יהוה.  ב וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ושבנא הסופר, ואת זקני הכוהנים, מתכסים, בשקים--אל-ישעיהו הנביא, בן-אמוץ.  ג ויאמרו אליו, כה אמר חזקייהו, יום-צרה ותוכחה ונאצה, היום הזה:  כי באו בנים עד-משבר, וכוח אין ללידה.  ד אוליי ישמע יהוה אלוהיך את כל-דברי רבשקה, אשר שלחו מלך-אשור אדוניו לחרף אלוהים חי, והוכיח בדברים, אשר שמע יהוה אלוהיך; ונשאת תפילה, בעד השארית הנמצאה.  ה ויבואו, עבדי המלך חזקייהו--אל-ישעיהו.  ו ויאמר להם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדוניכם:  כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך-אשור, אותי.  ז הנני נותן בו רוח, ושמע שמועה ושב לארצו; והפלתיו בחרב, בארצו.  ח וישב, רבשקה, וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה:  כי שמע, כי נסע מלכיש.  ט וישמע, אל-תרהקה מלך-כוש לאמור, הנה יצא, להילחם איתך; וישב וישלח מלאכים, אל-חזקייהו לאמור.  י כה תאמרון, אל-חזקייהו מלך-יהודה לאמור, אל-ישיאך אלוהיך, אשר אתה בוטח בו לאמור:  לא תינתן ירושלים, ביד מלך אשור.  יא הנה אתה שמעת, את אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות--להחרימם; ואתה, תינצל.  יב ההצילו אותם אלוהי הגויים, אשר שיחתו אבותיי, את-גוזן, ואת-חרן; ורצף ובני-עדן, אשר בתלאשר.  יג איו מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוויים, הנע, ועיווה.  יד וייקח חזקייהו את-הספרים מיד המלאכים, ויקראם; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקייהו לפני יהוה.  {פ}

טו ויתפלל חזקייהו לפני יהוה, ויאמר, יהוה אלוהי ישראל יושב הכרובים, אתה-הוא האלוהים לבדך לכול ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמיים ואת-הארץ.  טז הטה יהוה אוזנך ושמע, פקח יהוה עיניך וראה; ושמע, את דברי סנחריב, אשר שלחו, לחרף אלוהים חי.  יז אומנם, יהוה:  החריבו מלכי אשור, את-הגויים--ואת-ארצם.  יח ונתנו את-אלוהיהם, באש:  כי לא אלוהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן--ויאבדום.  יט ועתה יהוה אלוהינו, הושיענו נא מידו; ויידעו כל-ממלכות הארץ, כי אתה יהוה אלוהים לבדך.  {ס}

כ וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקייהו לאמור:  כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אשר התפללת אליי אל-סנחריב מלך-אשור שמעתי.  כא זה הדבר, אשר-דיבר יהוה עליו:  בזה לך לעגה לך, בתולת בת-ציון--אחריך ראש הניעה, בת ירושלים.  כב את-מי חירפת וגידפת, ועל-מי הרימות קול; ותישא מרום עיניך, על-קדוש ישראל.  כג ביד מלאכיך, חירפת אדוניי, ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים, ירכתי לבנון; ואכרות קומת ארזיו, מבחור ברושיו, ואבואה מלון קיצו, יער כרמילו.  כד אני קרתי, ושתיתי מים זרים; ואחריב, בכף-פעמיי, כול, יאורי מצור.  כה הלוא-שמעת למרחוק אותה עשיתי, למימי קדם ויצרתיה; עתה הבאתיה--ותהי להשות גלים ניצים, ערים בצורות.  כו ויושביהן, קצרי-יד--חתו, ויבושו; היו עשב שדה, וירק דשא, חציר גגות, ושדפה לפני קמה.  כז ושבתך וצאתך ובואך, ידעתי; ואת, התרגזך אליי.  כח יען התרגזך אליי, ושאננך עלה באוזניי--ושמתי חחי באפך, ומתגי בשפתיך, והשיבותיך, בדרך אשר-באת בה.  כט וזה-לך האות--אכול השנה ספיח, ובשנה השנית סחיש; ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פריים.  ל ויספה פליטת בית-יהודה, הנשארה--שורש למטה; ועשה פרי, למעלה.  לא כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת.  {ס}

לב לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבוא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדמנה מגן, ולא-ישפוך עליה סוללה.  לג בדרך אשר-יבוא, בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבוא, נאום-יהוה.  לד וגנותי אל-העיר הזאת, להושיעה--למעני, ולמען דויד עבדי.  לה ויהי, בלילה ההוא, וייצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור, מאה שמונים וחמישה אלף; וישכימו בבוקר, והנה כולם פגרים מתים.  לו וייסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; ויישב, בנינווה.  לז ויהי הוא משתחווה בית נסרוך אלוהיו, ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב, והמה נמלטו, ארץ אררט; וימלוך אסר-חדון בנו, תחתיו.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלכים - הכול
מלכים א פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב - מלכים ב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה


יש לך שאלה או הערה?