תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק יג

א משא, בבל--אשר חזה, ישעיהו בן-אמוץ.  ב על הר-נשפה שאו-נס, הרימו קול להם; הניפו יד, ויבואו פתחי נדיבים.  ג אני ציוויתי, למקודשיי; גם קראתי גיבוריי לאפי, עליזי גאוותי.  ד קול המון בהרים, דמות עם-רב; קול שאון ממלכות גויים, נאספים--יהוה צבאות, מפקד צבא מלחמה.  ה באים מארץ מרחק, מקצה השמיים; יהוה וכלי זעמו, לחבל כל-הארץ.  {ס}

ו הילילו, כי קרוב יום יהוה; כשוד, משדיי יבוא.  ז על-כן, כל-ידיים תרפינה; וכל-לבב אנוש, יימס.  ח ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון, כיולדה יחילון; איש אל-ריעהו יתמהו, פני להבים פניהם.  ט הנה יום-יהוה בא, אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה.  י כי-כוכבי השמיים וכסיליהם, לא יהלו אורם; חשך השמש בצאתו, וירח לא-יגיה אורו.  יא ופקדתי על-תבל רעה, ועל-רשעים עוונם; והשבתי גאון זדים, וגאוות עריצים אשפיל.  יב אוקיר אנוש, מפז; ואדם, מכתם אופיר.  יג על-כן שמיים ארגיז, ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות, וביום חרון אפו.  יד והיה כצבי מודח, וכצאן ואין מקבץ:  איש אל-עמו יפנו, ואיש אל-ארצו ינוסו.  טו כל-הנמצא, יידקר; וכל-הנספה, ייפול בחרב.  טז ועולליהם ירוטשו, לעיניהם; יישסו, בתיהם, ונשיהם, תישכבנה.  יז הנני מעיר עליהם, את-מדיי, אשר-כסף לא יחשובו, וזהב לא יחפצו-בו.  יח וקשתות, נערים תרטשנה:  ופרי-בטן לא ירחמו, על-בנים לא-תחוס עינם.  יט והייתה בבל צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים, כמהפכת אלוהים, את-סדום ואת-עמורה.  כ לא-תשב לנצח, ולא תשכון עד-דור ודור; ולא-יהל שם ערבי, ורועים לא-ירביצו שם.  כא ורבצו-שם ציים, ומלאו בתיהם אוחים; ושכנו שם בנות יענה, ושעירים ירקדו-שם.  כב וענה איים באלמנותיו, ותנים בהיכלי עונג; וקרוב לבוא עיתה, וימיה לא יימשכו.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?