תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק כז

א ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, על לוויתן נחש בריח, ועל לוויתן, נחש עקלתון; והרג את-התנין, אשר בים.  {ס}

ב ביום, ההוא, כרם חמר, ענו-לה.  ג אני יהוה נוצרה, לרגעים אשקנה:  פן יפקוד עליה, לילה ויום אצורנה.  ד חמה, אין לי:  מי-ייתנני שמיר שית, במלחמה--אפשעה בה, אציתנה יחד.  ה או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי; שלום, יעשה-לי.  ו הבאים ישרש יעקוב, יציץ ופרח ישראל; ומלאו פני-תבל, תנובה.  {פ}

ז הכמכת מכהו, הכהו:  אם-כהרג הרוגיו, הורג.  ח בסאסאה, בשלחה תריבנה; הגה ברוחו הקשה, ביום קדים.  ט לכן, בזאת יכופר עוון-יעקוב, וזה, כל-פרי הסיר חטאתו:  בשומו כל-אבני מזבח, כאבני-גיר מנופצות, לא-יקומו אשרים, וחמנים.  י כי עיר בצורה, בדד, נווה, משולח ונעזב כמדבר; שם ירעה עגל ושם ירבץ, וכילה סעיפיה.  יא ביבוש קצירה, תישברנה, נשים, באות מאירות אותה:  כי לא עם-בינות, הוא--על-כן לא-ירחמנו עושהו, ויוצרו לא יחוננו.  {פ}

יב והיה ביום ההוא, יחבוט יהוה משיבולת הנהר עד-נחל מצריים; ואתם תלוקטו לאחד אחד, בני ישראל.  {פ}

יג והיה ביום ההוא, ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור, והנידחים בארץ מצריים; והשתחוו ליהוה בהר הקודש, בירושלים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?