תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק ל

א הוי בנים סוררים, נאום-יהוה, לעשות עצה ולא מני, ולנסוך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת, על-חטאת.  ב ההולכים לרדת מצריים, ופי לא שאלו; לעוז במעוז פרעה, ולחסות בצל מצריים.  ג והיה לכם מעוז פרעה, לבושת; והחסות בצל-מצריים, לכלימה.  ד כי-היו בצוען, שריו; ומלאכיו, חנס יגיעו.  ה כול הוביש, על-עם לא-יועילו למו:  לא לעזר ולא להועיל, כי לבושת וגם-לחרפה.  {ס}

ו משא, בהמות נגב:  בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם, אפעה ושרף מעופף, ישאו על-כתף עיירים חיליהם ועל-דבשת גמלים אוצרותם, על-עם לא יועילו.  ז ומצריים, הבל וריק יעזורו; לכן קראתי לזאת, רהב הם שבת.  ח עתה, בוא כותבה על-לוח איתם--ועל-ספר חוקה; ותהי ליום אחרון, לעד עד-עולם.  ט כי עם מרי הוא, בנים כחשים; בנים, לא-אבו שמוע תורת יהוה.  י אשר אמרו לרואים, לא תראו, ולחוזים, לא תחזו-לנו נכוחות; דברו-לנו חלקות, חזו מהתלות.  יא סורו, מני-דרך, הטו, מני-אורח; השביתו מפנינו, את-קדוש ישראל.  {ס}

יב לכן, כה אמר קדוש ישראל, יען מואסכם, בדבר הזה; ותבטחו בעושק ונלוז, ותישענו עליו.  יג לכן, יהיה לכם העוון הזה, כפרץ נופל, נבעה בחומה נשגבה--אשר-פתאום לפתע, יבוא שברה.  יד ושברה כשבר נבל יוצרים, כתות--לא יחמול; ולא-יימצא במכיתתו, חרש, לחתות אש מיקוד, ולחשוף מים מגבא.  {ס}

טו כי כה-אמר אדוניי יהוה קדוש ישראל, בשובה ונחת תיוושעון--בהשקט ובבטחה, תהיה גבורתכם; ולא, אביתם.  טז ותאמרו לא-כי על-סוס ננוס, על-כן תנוסון; ועל-קל נרכב, על-כן ייקלו רודפיכם.  יז אלף אחד, מפני גערת אחד--מפני גערת חמישה, תנוסו:  עד אם-נותרתם, כתורן על-ראש ההר, וכנס, על-הגבעה.  יח ולכן יחכה יהוה, לחננכם, ולכן ירום, לרחמכם:  כי-אלוהי משפט יהוה, אשרי כל-חוכי לו.  {פ}

יט כי-עם בציון יישב, בירושלים; בכה לא-תבכה, חנון יוחנך לקול זעקך--כשומעתו, ענך.  כ ונתן לכם אדוניי לחם צר, ומים לחץ; ולא-ייכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את-מוריך.  כא ואוזניך תשמענה דבר, מאחריך לאמור:  זה הדרך לכו בו, כי תאמינו וכי תשמאילו.  כב וטימאתם, את-ציפוי פסילי כספך, ואת-אפודת, מסכת זהבך; תזרם כמו דווה, צא תאמר לו.  כג ונתן מטר זרעך אשר-תזרע את-האדמה, ולחם תבואת האדמה, והיה דשן, ושמן; ירעה מקניך ביום ההוא, כר נרחב.  כד והאלפים והעיירים, עובדי האדמה, בליל חמיץ, יאכלו--אשר-זורה ברחת, ובמזרה.  כה והיה על-כל-הר גבוה, ועל כל-גבעה נישאה, פלגים, יבלי-מים--ביום הרג רב, בנפול מגדלים.  כו והיה אור-הלבנה, כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים, כאור שבעת הימים--ביום, חבוש יהוה את-שבר עמו, ומחץ מכתו, ירפא.  {פ}

כז הנה שם-יהוה, בא ממרחק, בוער אפו, וכובד משאה; שפתיו מלאו זעם, ולשונו כאש אוכלת.  כח ורוחו כנחל שוטף, עד-צוואר יחצה, להנפה גויים, בנפת שוא; ורסן מתעה, על לחיי עמים.  כט השיר יהיה לכם, כליל התקדש-חג; ושמחת לבב, כהולך בחליל, לבוא בהר-יהוה, אל-צור ישראל.  ל והשמיע יהוה את-הוד קולו, ונחת זרועו יראה, בזעף אף, ולהב אש אוכלה; נפץ וזרם, ואבן ברד.  לא כי-מקול יהוה, ייחת אשור; בשבט, יכה.  לב והיה, כול מעבר מטה מוסדה, אשר יניח יהוה עליו, בתופים ובכינורות; ובמלחמות תנופה, נלחם-בם.  לג כי-ערוך מאתמול תופתה, גם-היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה, אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גופרית, בוערה בה.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?