תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק לב

א הן לצדק, ימלוך-מלך; ולשרים, למשפט ישורו.  ב והיה-איש כמחבא-רוח, וסתר זרם, כפלגי-מים בציון, כצל סלע-כבד בארץ עייפה.  ג ולא תשעינה, עיני רואים; ואוזני שומעים, תקשבנה.  ד ולבב נמהרים, יבין לדעת; ולשון עילגים, תמהר לדבר צחות.  ה לא-ייקרא עוד לנבל, נדיב; ולכיליי, לא ייאמר שוע.  ו כי נבל נבלה ידבר, וליבו יעשה-אוון--לעשות חונף, ולדבר אל-יהוה תועה, להריק נפש רעב, ומשקה צמא יחסיר.  ז וכליי, כליו רעים; הוא, זימות יעץ, לחבל עניים באמרי-שקר, ובדבר אביון משפט.  ח ונדיב, נדיבות יעץ; והוא, על-נדיבות יקום.  {ס}

ט נשים, שאננות--קומנה, שמענה קולי; בנות, בוטחות--האזנה, אמרתי.  י ימים, על-שנה, תרגזנה, בוטחות:  כי כלה בציר, אוסף בלי יבוא.  יא חרדו, שאננות, רגזה, בוטחות; פשוטה ועורה, וחגורה על-חלצים.  יב על-שדיים, סופדים; על-שדי-חמד, על-גפן פורייה.  יג על אדמת עמי, קוץ שמיר תעלה:  כי על-כל-בתי משוש, קריה עליזה.  יד כי-ארמון נוטש, המון עיר עוזב; עופל ובחן היה בעד מערות, עד-עולם--משוש פראים, מרעה עדרים.  טו עד-ייערה עלינו רוח, ממרום; והיה מדבר לכרמל, והכרמל ליער ייחשב.  טז ושכן במדבר, משפט; וצדקה, בכרמל תשב.  יז והיה מעשה הצדקה, שלום; ועבודת, הצדקה--השקט ובטח, עד-עולם.  יח וישב עמי, בנווה שלום; ובמשכנות, מבטחים, ובמנוחות, שאננות.  יט וברד, ברדת היער; ובשפלה, תשפל העיר.  כ אשריכם, זורעי על-כל-מים; משלחי רגל-השור, והחמור.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?