תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק לז

א ויהי, כשמוע המלך חזקייהו, ויקרע, את-בגדיו; ויתכס בשק, ויבוא בית יהוה.  ב וישלח את-אליקים אשר-על-הבית ואת שבנא הסופר, ואת זקני הכוהנים, מתכסים, בשקים--אל-ישעיהו בן-אמוץ, הנביא.  ג ויאמרו אליו, כה אמר חזקייהו, יום-צרה ותוכחה ונאצה, היום הזה:  כי באו בנים עד-משבר, וכוח אין ללידה.  ד אוליי ישמע יהוה אלוהיך את דברי רבשקה, אשר שלחו מלך-אשור אדוניו לחרף אלוהים חי, והוכיח בדברים, אשר שמע יהוה אלוהיך; ונשאת תפילה, בעד השארית הנמצאה.  ה ויבואו, עבדי המלך חזקייהו--אל-ישעיהו.  ו ויאמר אליהם ישעיהו, כה תאמרון אל-אדוניכם:  כה אמר יהוה, אל-תירא מפני הדברים אשר שמעת, אשר גידפו נערי מלך-אשור, אותי.  ז הנני נותן בו רוח, ושמע שמועה ושב אל-ארצו; והפלתיו בחרב, בארצו.  ח וישב, רבשקה, וימצא את-מלך אשור, נלחם על-לבנה:  כי שמע, כי נסע מלכיש.  ט וישמע, על-תרהקה מלך-כוש לאמור, יצא, להילחם איתך; וישמע וישלח מלאכים, אל-חזקייהו לאמור.  י כה תאמרון, אל-חזקייהו מלך-יהודה לאמור, אל-ישיאך אלוהיך, אשר אתה בוטח בו לאמור:  לא תינתן ירושלים, ביד מלך אשור.  יא הנה אתה שמעת, אשר עשו מלכי אשור לכל-הארצות--להחרימם; ואתה, תינצל.  יב ההצילו אותם אלוהי הגויים, אשר השחיתו אבותיי, את-גוזן, ואת-חרן; ורצף ובני-עדן, אשר בתלשר.  יג איה מלך-חמת ומלך ארפד, ומלך לעיר ספרוויים, הנע, ועיווה.  יד וייקח חזקייהו את-הספרים מיד המלאכים, ויקראהו; ויעל בית יהוה, ויפרשהו חזקייהו לפני יהוה.  {ס}

טו ויתפלל, חזקייהו, אל-יהוה, לאמור.  טז יהוה צבאות אלוהי ישראל, יושב הכרובים, אתה-הוא האלוהים לבדך, לכול ממלכות הארץ; אתה עשית, את-השמיים ואת-הארץ.  יז הטה יהוה אוזנך ושמע, פקח יהוה עינך וראה; ושמע, את כל-דברי סנחריב, אשר שלח, לחרף אלוהים חי.  יח אומנם, יהוה:  החריבו מלכי אשור, את-כל-הארצות--ואת-ארצם.  יט ונתון את-אלוהיהם, באש:  כי לא אלוהים המה, כי אם-מעשה ידי-אדם עץ ואבן--ויאבדום.  כ ועתה יהוה אלוהינו, הושיענו מידו; ויידעו כל-ממלכות הארץ, כי-אתה יהוה לבדך.  כא וישלח ישעיהו בן-אמוץ, אל-חזקייהו לאמור:  כה-אמר יהוה, אלוהי ישראל, אשר התפללת אליי, אל-סנחריב מלך אשור.  כב זה הדבר, אשר-דיבר יהוה עליו:  בזה לך לעגה לך, בתולת בת-ציון--אחריך ראש הניעה, בת ירושלים.  כג את-מי חירפת וגידפת, ועל-מי הרימות קול; ותישא מרום עיניך, אל-קדוש ישראל.  כד ביד עבדיך, חירפת אדוניי, ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים, ירכתי לבנון; ואכרות קומת ארזיו, מבחר ברושיו, ואבוא מרום קיצו, יער כרמילו.  כה אני קרתי, ושתיתי מים; ואחריב, בכף-פעמיי, כול, יאורי מצור.  כו הלוא-שמעת למרחוק אותה עשיתי, מימי קדם ויצרתיה; עתה הבאתיה--ותהי להשאות גלים ניצים, ערים בצורות.  כז ויושביהן, קצרי-יד, חתו, ובושו; היו עשב שדה, וירק דשא, חציר גגות, ושדמה לפני קמה.  כח ושבתך וצאתך ובואך, ידעתי; ואת, התרגזך אליי.  כט יען התרגזך אליי, ושאננך עלה באוזניי--ושמתי חחי באפך, ומתגי בשפתיך, והשיבותיך, בדרך אשר-באת בה.  ל וזה-לך האות--אכול השנה ספיח, ובשנה השנית שחיס; ובשנה השלישית, זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פריים.  לא ויספה פליטת בית-יהודה, הנשארה--שורש למטה; ועשה פרי, למעלה.  לב כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון; קנאת יהוה צבאות, תעשה-זאת.  {ס}

לג לכן, כה-אמר יהוה אל-מלך אשור, לא יבוא אל-העיר הזאת, ולא-יורה שם חץ; ולא-יקדמנה מגן, ולא-ישפוך עליה סוללה.  לד בדרך אשר-בא, בה ישוב; ואל-העיר הזאת לא יבוא, נאום-יהוה.  לה וגנותי על-העיר הזאת, להושיעה--למעני, ולמען דויד עבדי.  {ס}

לו וייצא מלאך יהוה, ויכה במחנה אשור, מאה ושמונים וחמישה, אלף; וישכימו בבוקר, והנה כולם פגרים מתים.  לז וייסע וילך, וישב סנחריב מלך-אשור; ויישב, בנינווה.  לח ויהי הוא משתחווה בית נסרוך אלוהיו, ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב, והמה נמלטו, ארץ אררט; וימלוך אסר-חדון בנו, תחתיו.  {ס}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?