תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


ישעיהו פרק מא

א החרישו אליי איים, ולאומים יחליפו כוח; ייגשו אז ידברו, יחדיו למשפט נקרבה.  ב מי העיר ממזרח, צדק יקראהו לרגלו; ייתן לפניו גויים, ומלכים ירד--ייתן כעפר חרבו, כקש נידף קשתו.  ג ירדפם, יעבור שלום; אורח ברגליו, לא יבוא.  ד מי-פעל ועשה, קורא הדורות מראש:  אני יהוה ראשון, ואת-אחרונים אני-הוא.  ה ראו איים וייראו, קצות הארץ יחרדו; קרבו, ויאתיון.  ו איש את-ריעהו, יעזורו; ולאחיו, יאמר חזק.  ז ויחזק חרש את-צורף, מחליק פטיש את-הולם פעם; אומר לדבק טוב הוא, ויחזקהו במסמרים לא יימוט.  {ס}

ח ואתה ישראל עבדי, יעקוב אשר בחרתיך; זרע, אברהם אוהבי.  ט אשר החזקתיך מקצות הארץ, ומאציליה קראתיך; ואומר לך עבדי-אתה, בחרתיך ולא מאסתיך.  י אל-תירא כי עימך-אני, אל-תשתע כי-אני אלוהיך; אימצתיך, אף-עזרתיך--אף-תמכתיך, בימין צדקי.  יא הן יבושו וייכלמו, כול הנחרים בך; יהיו כאין ויאבדו, אנשי ריבך.  יב תבקשם ולא תמצאם, אנשי מצותך; יהיו כאין וכאפס, אנשי מלחמתך.  יג כי, אני יהוה אלוהיך--מחזיק ימינך; האומר לך אל-תירא, אני עזרתיך.  {ס}

יד אל-תיראי תולעת יעקוב, מתי ישראל; אני עזרתיך נאום-יהוה, וגואלך קדוש ישראל.  טו הנה שמתיך, למורג חרוץ חדש--בעל, פיפייות; תדוש הרים ותדוק, וגבעות כמוץ תשים.  טז תזרם ורוח תישאם, וסערה תפיץ אותם; ואתה תגיל ביהוה, בקדוש ישראל תתהלל.  {ס}

יז העניים והאביונים מבקשים מים, ואין--לשונם, בצמא נשתה; אני יהוה אענם, אלוהי ישראל לא אעזבם.  יח אפתח על-שפיים נהרות, ובתוך בקעות מעיינות; אשים מדבר לאגם-מים, וארץ צייה למוצאי מים.  יט אתן במדבר ארז שיטה, והדס ועץ שמן; אשים בערבה, ברוש תדהר ותאשור--יחדיו.  כ למען יראו ויידעו, וישימו וישכילו יחדיו--כי יד-יהוה, עשתה זאת; וקדוש ישראל, בראה.  {פ}

כא קרבו ריבכם, יאמר יהוה; הגישו, עצומותיכם, יאמר, מלך יעקוב.  כב יגישו ויגידו לנו, את אשר תקרינה; הראשונות מה הנה, הגידו ונשימה ליבנו ונדעה אחריתן, או הבאות, השמיעונו.  כג הגידו, האותייות לאחור, ונדעה, כי אלוהים אתם; אף-תיטיבו ותרעו, ונשתעה ונראה יחדיו.  כד הן-אתם מאיין, ופועלכם מאפע; תועבה, יבחר בכם.  {פ}

כה העירותי מצפון ויאת, ממזרח-שמש יקרא בשמי; ויבוא סגנים כמו-חומר, וכמו יוצר ירמוס-טיט.  כו מי-הגיד מראש ונדעה, ומלפנים ונאמר צדיק; אף אין-מגיד, אף אין משמיע--אף אין-שומע, אמריכם.  כז ראשון לציון, הנה הנם; ולירושלים, מבשר אתן.  כח וארא ואין איש, ומאלה ואין יועץ; ואשאלם, וישיבו דבר.  כט הן כולם, אוון אפס מעשיהם; רוח ותוהו, נסכיהם.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - ישעיהו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו


יש לך שאלה או הערה?